אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי דוד פרנקל

פרק א · הלכה ד

הלכה ג

מתני האומר קרבן עולה וכו'. כל הני קרבנות חובה הם ותודה נמי דמיא לחובה דארבע צריכין להודות סד"א דאין זה נודר בדבר הנדור קמ"ל דהוי דבר הנדור דאפי' חטאת דבר הנדור הוא כגון חטאת נזיר:

ור"י מתיר. טעמו מפרש בגמרא:

הקרבן וכו' שאוכל לך אסור. אע"ג דכל הני שמעינן לה כבר ברישא אלא הקרבן איצטריך ליה דסד"א בחיי הקרבן קאמר:

ה"ג לקרבן לא אוכל לך וכ"ה בבבלי וכ"מ בשמעתין:

ור"מ אוסר. בגמרא מפרש:

גמ' כל עמא מודיי. הכל מודים ר"י וחכמים באומר הקרבן בקמ"ץ הה"א דמותר דבחיי הקרבן משמע:

ה"ג כקרבן אסור. הכל מודים באומר כקרבן שאוכל לך שאסור:

מה פליגין. כי פליגי באומר קרבן עולה וכו' כאומר השבועה ואסור. דהאומר כשבועה ודאי מותר:

וכא. והכא:

ה"ג כאומר הקרבן ומותר:

ורבנן. סוברים כיון דספק נדרים להחמיר מטילין אותו לחומרא בשבועה אמרי' כאלו אמר השבועה ובקרבן אמרי' כאלו אמר כקרבן:

חליל וכו'. ולא אמרי' דחליל כינוי של חולין הוא וליפוי כאומר חולין לא אוכל לך או לא חולין שאוכל לך:

לחולין שאוכל לך אסור. ואיירי באומר בקמ"ץ או בפת"ח הלמ"ד דמשתמע כאומר לא חולין יהא שאוכל לך אלא קרבן יהא:

ה"ג דברי חכמים ממשמע לאו וכו':

ה"ג לקרבן מה וכו'. וה"פ לקרבן יהא מה דלית אנא אכיל משלך הא דאנא אכיל משלך חולין הוא ולית הוא קרבן ור"מ לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן ומפרש לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך:

נדר נדר. נאמר כאן בנדרים כי ידור נדר ונאמר להלן בערכין ע"פ אשר תשיג יד הנודר:

ה"ג מה נדר שנא' להלן דבר שיש בו ממש אף נדר האמור כאן דבר שיש בו ממש. וה"פ ערכין דבר שיש בו ממש הוא אף נדרים אינן חלין אלא על דבר שיש בו ממש:

את אומר וכו'. כלומר במתני' תנינן דהאומר ידי עושות עמך חל הנדר מעתה קמיבעיא לן אם חרש הנודר עם המודר בקרקע עד כמה נאסר ממלאכתו עד כדי שכרו או עד כדי מה שהשביחה הקרקע ע"י מלאכתו:

ה"ג גרר עמו בתנור. וה"פ אם גרר הנודר עמו טיח התנור נמי קמיבעיא לן עד היכן נאסר התנור למודר כדי שכר מלאכת הנודר או עד כדי הנאת המודר ולא איפשיטא:

הדרן עלך פרק כל כינויי

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה