קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מועד קטן· רבי דוד פרנקל
פרק ג · הלכה ט
מתנ' ואשה רעותה קינה. מדכתיב ולמדנה אלמא קינה אחת אומרת וחברתה עונה אבל לעתיד לבא אומר בלע המות לנצח. שיבלע הקב"ה את המות וכולן עונות שירה שאין מיתה ואין דמעה ונקיט להאי קרא הכא כדי לסיים בדבר טוב:
גמ' דמך. מת:
איברייא. סעודת הבראה:
סברין מימר. סברוה למימר שמדעת החכמים עשו ההבראה שפסקו כן ובדקו שלא מדעת החכמים נעשה:
אפילו לשעה. לזמן מועט אין מניחין המטה ברחוב במועד ולא של נשים:
ופריך ואנן. רואין חכמים שעונין בדיבור במועד אפי' לאחר מיתת המת:
חבירים. ת"ח זריזין הן אע"פ שעונין לא יבואו לידי הספד:
אבל מוליכין חלילין. במועד:
לבית המשתה. בית חתנות שהיה לו נישואין קודם המועד:
לבית השמחה. מקום שמשמחין שם שמחה של מצוה:
הדרן עלך פרק אלו מגלחין וסליקא לה מסכת מועד קטן וכולא סדרא דמועדא
סוף הספר