קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מועד קטן· רבי דוד פרנקל
פרק ג · הלכה ב
מטפחת הידים. שמנגבים בהן. הידים בשעת אכילה:
ומטפחות הספרי'. כסות שנותנים הספרי' למסתפר בין כתיפיו מפני השער וכשבא לגלח לאלו השנויי' ברישא שמותרין לגלח במועד וצריך לכבסם תמיד:
ומטפחות הספג. שמנגבין בהן כשיוצאין מבית המרחץ:
וכל העולין מטומאה לטהרה. במועד מותרים לכבס בגדיהם:
גמ' בלנרי נשים. סדינים שהנשים מתעטפים בהם:
היא בלנרי נשים. כלומר אחד בלנרי נשים וא' בלנרי אנשים שניהם מותרין לכבס:
ובלחוד תרי. והוא שיהא לו שני חלוקים שיהא לובש אחד ומכבס אחד:
בגדי קטנים מה הן. לכבסן במועד:
כמי שאין לו אלא חלוק אחד. כיון שדרכן לטנף בגדיהן:
תנינן. לקמן בפרקין:
אלא קרוביו של מת. מיהו קרוביו מברין:
הוות וכו'. היתה דירת האבל קטנה ואינה מחזקת כל הקרובים:
מהו. שישבו המחצה מבחוץ ומחצה מבפנים:
א"ל. יכנסו המחצה היום ומחציתן למחר:
הן דהוינון. הך שהיינו סוברים שהוא מיקל שהקיל בבגדי קטנים וכן היה דרכו של רבי יוסה להקל:
חמר. בזה החמיר שמחויבין כל הקרובים להברות ושיבריאו מחר:
מטפחת ספרים. של ספרי תורה וי"מ מטפחת של מגלחים ומפני הכבוד המסתפרים קאמר שנותנין אותן בפניהם ואין כבוד המסתפרים בכך: