אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מגילה· רבי דוד פרנקל

פרק ב · הלכה ג

הלכה ב

מתני' בן עיר. שזמנו בי"ד:

שהלך לכרך. שזמנו בט"ו:

אם עתיד לחזור. בגמרא מפרש:

קורא כמקומו. כחובת מקומו:

גמ' ופריך ניחא בן כרך שהלך לעיר. שזמנו מאוחר מזמן העיירות איכא למימר אם עתיד לחזור למקומו בט"ו אלא בן עיר שהלך לכרך שזמנו מוקדם מאי עתיד לחזור למקומו שייך ביה אם חזר חזר ואם לאו נעשה מוקף לעולם:

לית כאן. סמי ממתניתי' בן עיר שהלך לכרך:

ותניי דבית ר' כן. ותנאים של בית ר' תנו כן דל"ג במתני' בן עיר שהלך לכרך:

אוף כאן וכו'. כלומר לעולם כדתנן במתני' בן עיר שהלך לכרך והא דתנן אם עתיד לחזור למקומו היינו בשאין דעתו להשתקע עם בני הכרך ולדור עמהן קורא בי"ד אבל אם דעתו להשתקע עם בני הכרך אע"ג שיחזור משם להביא בני ביתו לשם מ"מ דינו כבני כרך וקורא עמהן:

והוא שיצא וכו'. פליג אר"י וסובר דלא בעינן שיהא דעתו להשתקע אלא כל שאין דעתו של בן עיר לצאת מן הכרך בליל ט"ו קודם שהאיר המזרח הוי מוקף ליומו וקורא בט"ו וכן בכרך אם אין דעתו לצאת מהעיר קודם שיאיר המזרח בי"ד פרוז ליומו הוי וקורא עמהן בי"ד ואם יצא אח"כ ביום ט"ו פטור:

בעי. פריך מעתה דבהאיר המזרח תליא מילתא וכל שלא נתחייב בשעה שהאיר המזרח פטור אח"כ א"כ גר שנתגייר לאחר שהאיר המזרח יהא פטור וזה אין נראה דהא עיקר המצוה ביום. ל"א מיבעי' ליה אם יקרא הגר ביום כיון שעדיין לא קרא מה שאין כן בן עיר שקרא בארבעה עשר או דלמא גר נמי פטור והראשון נראה:

ר' בון בר חייא. פריך בשלמא בן עיר שיצא קודם שהאיר המזרח דט"ו דאינו קורא עמהן ניחא שכבר קרא בארבעה עשר אלא בן כרך שעקר דירתו בליל י"ד שאינו קורא בי"ד ובט"ו עדיין לא יגיע לביתו ולא יקרא דאינו בכרך א"כ יהא פטור מכאן ומכאן בתמיה:

מהו שיוציא בן כרך. בט"ו ידי חובתו כיון דאפי' בדיעבד לא יצא דכתיב ולא יעבור:

ומשני ייבא כהדא. אתיא כהא דתנן כל שאינו מחוייב וכו' וזה נמי בכלל אינו מחוייב הוא ואפילו לא קרא בי"ד:

הכל יוצאין בי"ד. אפילו בן כרך יוצא בדיעבד בקריאה די"ד א"כ אף בן עיר יכול להוציאו:

בן עיר שנתן דעתו לעקור דירתו לילי ט"ו. ולכנוס לכרך בט"ו מי נימא כעקור דמי כיון שבדעתו לעקור כדתנן במתני' דבדעתו הדבר תלוי או לא:

ופריך לא מתני' היא. בן עיר שהלך לכרך שקורא בט"ו:

ומשני. מתני' כשהיה בכרך ביום י"ד:

מה צריכא ליה. כי קמבעיא ליה כשהוא עדיין בעיר מי מהני דעתו או לא:

אבל מפרשי ימים וכו' קורין כדרכן בי"ד. תוספת' בפ"ק דמכלתין:

בעתיד לחזור למקומו. אפילו הם בני כרכים עתיד לחזור למקומו קורין בי"ד דכיון שאינן במקומן הולכין אחר רוב העולם וכדמסיק מקרא. על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות וקרא יתירא הוא אלא לומר כיון שהי' פרוז באותה שעה פרוז מיקרי וקורא בי"ד:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה