קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מגילה· רבי דוד פרנקל
פרק א · הלכה ג
מתני' חל להיות בערב שבת וכו'. שאין קריאת המגילה בשבת גזירה שמא יטלנה בידו ויעבירנה ד"א ברה"ר ואם יאחרנה עד אחר השבת הוה ליה ט"ז וכתיב ולא יעבור:
ה"ג חל. להיות אחר השבת כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר:
גמ' בעון וכו'. הקשו לפני ר"ז:
איתא חמי. בוא וראה חל להיות י"ד בע"ש שט"ו בשבת קורין הכרכים בי"ד ואינן נדחין ליום הכניסה ובסיפא תני חל להיות י"ד בשבת העיירות גדולות נדחין ליום הכניסה ולמה לא ידחו גם הכרכים ליום הכניסה:
ה"ג שלא יהו אומרים ראינו כרכים וכפרים קורין כא':
ופריך מעתה לא ידחו. העיירות גדולות ליום הכניסה כשחל י"ד בשבת:
מעתה חל להיות בשני וכו'. כלומר ותו אם חל י"ד בשני ששניהם קורין בו א"כ איכא בזיון לכרכים ולא קמשני מידי ל"א תירוצא הוא אי בשביל כבוד העיירות נאמר דאף בב' וה' ידחו העיירות ממקומן וזה א"א לומר:
אשכח. ברייתא דתני בה כפרים ועיירות וכרכים קורין כאחת אם חל ט"ו בשבת:
ופריך וההן תנייה. והאי תנא לא תנא כשום בריה כלומר אתיא דלא כשום תנא דמ"ט יקראו כולן ביום א' ומשני דאית ליה שלא יקדמו וכו' א"כ א"א שיקראו כרכים בה' ועיירות בי"ד שלעולם בעינן שיקדמו עיירות לכרכים ושיקראו גם כרכים בי"ד א"א שכל הנדחה לא ידחה אלא ליום הכניסה:
ה"ג ר' אומר כולהם לא ידחו ליום הכניסה כו' ולית ליה כל שהוא נדחה וכו'. וכ"ה בבבלי והיינו כתנא דמתני' בחדא ופליג עליה בחדא:
היך עבדין עובדא. להלכה כמאן עושין:
חל להיות לכרכים. דהיינו שחל י"ד בע"ש תנן במתני' שהכרכים נדחין לי"ד ובחל להיות י"ד בשבת תנן בסיפא שהעיירות נדחין ליום הכניסה וקשיא מאי שנא:
אלא מתני'. אתיא כתרי תנאי:
ה"ג תני' קדמייא סבר מימר כל שהוא נדחה ממקומו לא ידחה ליום הכניסה ותניי' חורנא סבר מימר כל שהוא נדחה ממקומו ידחה ליום הכניסה. וה"פ תנא דרישא סבר לא ידחה ליום הכניסה. ותנא דסיפא סבר ידחה ליום הכניסה. אמר להן כן אמר רב חד תנא הוא:
הכל יוצאין בי"ד. אפי' כרכים אם קרו בי"ד א"צ לחזור ולקרות בט"ו:
ודכוותה וכו'. לכך אין קורין בשלשה עשר אם חל בשבת כיון שהיה יום מלחמה ולא יום מנוח לכך דוחין אותו ליום י"ב:
אשכח. ברייתא דתני בה חל להיות י"ד בשבת כפרים קורין בי"ג ועיירות גדולות ידחו ליום הכניסה שמפני כבוד העיירות. נדחין הכרכים לע"ש:
היך עבדין עובדא. כלומר הלכתא מאי:
לית אפשר. בזמן הזה. שאין מקדשין ע"פ הראייה שיהיה י"ד בשבת:
ואין אפשר. כגון בזמן שמקדשין ע"פ הראייה עבדינן כמתני' ובלבד בעשרה. צריך שיהיו עשרה בשעת קריאה דשלא בזמנה בעי' פרסום נס:
ופריך ואנן חמיין. והא חזינן לרבנן שקוראין שלא בזמנה ביחיד:
ומשני ר' אבינא וכו' דה"ק כל שאמרו ידחה ליום הכניסה דהיינו כפרים כיון שהן מועטין ליכא פרסום נס ולכך קורין דוקא בעשרה אבל אם חל י"ד בשבת שעיירות גדולות נדחין ממקומן איכא פרסום נס לכך קורין אותו ביחיד:
ור"ח אמר. פליגי גם ר"ה ור"י:
וחורנא. ואידך:
עד שהוא במקומו יקרא. למה הוסיפו משום כפרים שלא יצטרכו ליכנס בפורים יקרא כל א' במקומו ביחידי:
ה"ג א"כ סלקת מתניתה. א"כ דאמרינן שיחיד קורא שלא בזמנה סלקת מתניתין שהוסיפה זמנים אלו י"א וי"ב וכו':