קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי דוד פרנקל
פרק י · הלכה ג
מתני' היו שם נכסים בראוי. כגון עיסקא שהוא ביד אחרים או הלואה:
אינן כבמוחזק. אינן נחשבים להיות כאלו הן מוחזקים בידו ויש כאן מותר דינר:
שאין להן אחריות. מטלטלים:
שיש להם אחריות. קרקעות:
גמ' בעיקר שתי כתובות פליגין. אם בעינן דוקא שיהא שם קרקעות כשיעור שתי כתובות או במטלטלין סגי וקסברי רבנן מטלטלי דיתמי משתעבדי לכתובה א"נ כתובת בנין דכרין דתנאי כתובה היא עדיפא מכתובה:
באותו דינר. שצריך להיות מותר על ב' הכתובות הכל מודים במטלטלים סגי דמתקיים ביה נחלה דאורייתא:
ר"י בר' בון אמר. הכל מודים בעיקר ב' כתובות שהן קרקעי דתנאי כתובה ככתובה דמיא מה כתובה אינה נגבית אלא ממקרקע אף כתובת בנין דכרין כן והא דקאמר ת"ק היה שם בראוי וכו' לאו במלוה איירי אלא בירושה שראויה ליפול להם מאבי אביהם אחר מות אביהם וכשתפול להם הירושה יהא שם מותר דינר בשתי הירושות א"נ אמותר דינר קאי אם הוא במטלטלין הראוי אינן כבמוחזק:
מה פליגין. כי פליגי בדינר המותר אם בעינן קרקע או סגי במטלטלי:
ברם. אבל באמת נוהגין בסוריא לגבות כתובת בנין דכרין מן הנחושת ומן הצועות שהן עיקר סחורתן ואסמכתא עלייהו שהן להן במקום קרקעות:
הצועות. הם מצעות שמציעין על המטות א"נ קערות:
ובלבד מן הצועות. שהשתמש בהן באותו לילה כלומר שלא השתמש בהן אלא יום אחד אמרי' אע"פ שדעתו למכרם משתמש בהן יום אחד אבל אם כבר השתמש בהן הרבה הרי הן כמטלטלין שלו ואין הכתובה נגבית מהן:
להיות גובה מן הבושם ומן הגמלים. לפי שהן עיקר סחורתן ואסמכתיהו עלייהו: