אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי דוד פרנקל

פרק ט · הלכה י

הלכה ט

מתני' שני גיטין ושני כתובו'. זמן ראשונה קודם לזמן גט ראשון וזמן כתובה שניי' קודם לזמן גט שני:

גובה שתי כתובו'. שהרי גירשה והחזיר' וכתב לה כתובה שניי' אבל קדמו ב' הכתובו' לגט ראשון לא שהרי כשהחזירה לא כתב לה כתובה ותנן בסיפא שתי כתובות וגט אינה גובה אלא אחת למדנו שהכותב לאשתו ב' כתובות אינה גובה אלא אחת ואי משום דאיגרשה והדרא הא תנן כתובה ושני גיטין אין לה אלא אחת שע"מ כתובה הראשונה החזירה:

שתי כתובות וגט. שקדמו שתיהן לגט:

כתובה ושני גיטין. כתובה בנישואין הראשונים וגירשה והחזירה ולא כתב לה כתובה והחזירה וגירשה:

גמ' והוא. הא דתנן במתני' ב' גיטין וב' כתובות גובה ב' כתובות דוקא שגט ראשון קודם לכתובה שנייה וכדפירשתי במתני' עד כדון בשוות. הא דתנן במתני' שתי כתובותו גט אינה גובה אלא אחת ע"כ בשסכום מעות הכתובה בשניהן שוה:

היה בזו מנה ובזו מאתים. מהו איזו מהן גובה:

וחרנה. ואידך אמר:

ה"ג וחרנה אמר מנה גובה מזמן הראשונה והתוספת גובה מזמנה של שנייה. וה"פ מנה גובה מזמנה של הראשונה ומנה השניה גובה מזמנה של שניה ונפקא מיניה לקוחות שלקחו קודם זמן השנייה אינה טורפת מהם אלא מנה:

לית הדא אמרה. לא שמעינן מהכא האי מאן דלוה מחבריה וחזר ולוה מיניה צריך לפרש בשטר השני שהחוב הזה הוא מלבד השטר מחוב הראשון שאם לא כי יאמר שגם השטר הזה הוא על חוב הראשון כדאמרינן הכא בשתי כתובות:

ומשני אורחא דאיתתא. דרך האשה לומר לבעלה אבדתי כתובתי עשה לי אחרת והוא מאמינה אי נמי כיון שאסור לאדם לשהות עם אשתו בלא כתובה הוא כותב לה אחרינא:

אלא כי אורחא וכו'. אבל גבי לוה וכי דרך בני אדם כשיאמר לו המלוה אבדתי שטרי עשה לי שטר אחר הלא מתיירא שמא יוציא אחד ואחר כך יוציא גם השני ויהיה מוכרח לשלם שניהם:

אלא כי אפשר. אם הלוה רוצה מודה ליה למלוה בפני עדים שחייב לו אבל שטר אחר אינו כותב לו הלכך כשיש לו שני שטרות גובה שניהם:

אעיל עובדא. הכניס השאלה לפני רבי יוסי בכתובה וב' גיטין ואמר איך אפשר לומר דעל מנת כתובה הראשונה הוא מחזירה הא אמר רבי יוחנן שטר שלוה בו ופרעו אפילו באותו היום אינו חוזר ולוה בו דאף על גב דלא מוקדם הוא מכל מקום כבר נמחל שעבודו אם כן בכתובה נמי כשגירשה כבר נמחל שעבוד' ואיך תגבה בה:

ומשני כאן כשפרעו. לשטר הראשון הוא דנמחל לשעבודו ואינו חוזר ולוה בו אבל כתובה זו עדיין לא פרעה הלכך שיעבודה קיים:

מתני' כתובת' קיימת. שכתב לה כשהיה קטן ולגבי גר כתובה שכתב לה בהיותו עכו"ם:

גמ' תרין אמורין. שני אמוראים פליגי בפירושא דמתני' הא דתנן כתובתה קיימת אהי קאי:

לכתובה. מנה או מאתים שהוא תנאי ב"ד אבל בשטרא לא גביא דחספא בעלמא הוא דקטן אינו יכול לשעבד וה"ל שטר מוקדם:

אבל לא לתנאין. תוספת אין לה:

וחרנא. ואידך:

ופריך הניחא גר. כתובתה קיימת דבשעת כתיבה גדול היה אלא קטן קשיא קטן מי מגרש דקס"ד דכתובתה קיימת אהא דתנן ואם גירשה והחזירה קאי:

קיימתיה. כי האי דאר"ל וכו' גבי חרש ושוטה שאין לה כתובה אלא א"כ בא עליה משנתפקח ונשתפה א"כ מתני' נמי איירי שבא עליה משהגדיל ואהא קאמר דאם בא עליה משהגדיל כתובתה הראשונה שכתב לה כשהוא קטן קיימת דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ובודאי לשם קידושין בעל:

הדרן עלך פרק הכותב

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה