קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי דוד פרנקל
פרק ט · הלכה ד
מתני' חנונית. למכור ולקנות בחנות:
אפטרופיא. להתעסק בממונו לישא וליתן:
משביעה. שלא עיכבה בידה משלו כלום. כל זמן שירצה. ויכול לגלגל עמה שלא הרויחה כלום במלאכתה ובהוצאת הבית. רא"א. אפי' לכתחלה שלא ע"י גלגול יכול להשביעה על פילכה ועל עיסתה:
גמ' ופריך יאות אר"א. שפיר קאמר ר"א ומ"ט דרבנן דפליגי דבהא ודאי כבן בית היא דתנן בשבועות דיכול להשביעו:
ומשני אם אמר את כן. שהוא יכול להשביעה כל זמן שירצה על פילכה ועיסתה לא יהא שלום בתוך הבית לעולם דאמרה ליה הואיל ואשבעת לי על פילכי איני יכול לסבול קפדנותך:
שברה. האשה כלים שלא בפשיעה בשעה ששמשה בהן:
מה את עבד לה. למאי מדמינן אותה לשומר חנם ופטורה מהכל חוץ מפשיעה או כש"ש היא וחייבת בגניבה ואבדה:
ופשיט מסתברא. לעשותה כש"ש וחייבת לשלם:
אמרין. בני הישיבה שאפי' כש"ח אינה ואפי' שברה בפשיעה פטורה:
אם אומר את כן. דבשברה בפשיעה חייבת לשלם אין שלום בתוך הבית לעולם שיאמר הבעל שתשלם דבפשיעה שברה: