אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי דוד פרנקל

פרק ח · הלכה א

פרק ח

מתני' האשה עד שלא תתארס. ונתארסה:

בש"א תמכור. בעודה ארוסה אבל משניסת לא כדתנן לקמן:

הואיל וזכה באשה. שהיא ארוסתו לא יזכה בנכסים בתמיה:

על החדשים. שנפלו לה משניסת:

אנו בושים. מה ראו חכמים לומר אם מכרה ונתנה הבעל מוציא מיד הלקוחות אלא שאתם מגלגלים עלינו נכסים שנפלו לה בעודה ארוסה לומר שאם מכרה כשהיא ארוסה מכרה בטל לפי שזכה בהם הבעל:

גמ' כיני מתני'. כן צריך להיות במתני' עד שלא נתארסה. דתתארס מרצונה משמע:

מה בין עד שלא נתארסה. דלא פליגי בית שמאי ובית הלל דהא מיהת השתא נתארסה ומשום דנפלו לה קודם לכן הורע כחו ומה בין משנתארסה דפליגי:

ומשני עד שלא נתארסה לזכותה לבד נפלו. שעדיין לא היה זכאי בשלה ולא בה אלא היא עצמה הלכך מודים בה שאם מוכרת ונותנת קיים:

לזכותה ולזכותו נפלו. דאירוסין עושה ספק נישואין שמא תבא לידי נישואין שמא לא תבא:

ולמה לא תניתה. פלוגתא דבית שמאי ובית הלל דמתניתין במסכת עדיות גבי דברים שהן מקולי ב"ש וחומרי דב"ה:

לא אתינן מיתני. לא באה תנא לשנות אלא דבר שהוא קל לב"ש לכל אדם ולב"ה חמיר לכל אבל פלוגתייהו כאן לבית שמאי חומרא לבעל וקולא לאשה:

ופריך והא תנינן. בפ"ו דפאה:

בש"א הפקר לעניים הפקר. ואע"ג דלא הפקיר לעשירים ופטור מן הפאה כשאר הפקר:

תניתה. ותני לה בעדיות בהנך שהם קולי ב"ש וחומרי ב"ה:

מדעתו הפקיר. ואין זה חומר אצלו:

א"ל והא תנינן. בפאה פ"ו:

לגפה. גדר אבנים סדורות זו ע"ג זו בלא טיט:

ולכלים. כלי המחרישה:

ושכחו בית שמאי אומרים אינו שכחה ובית הלל אומרים שכחה. ותני לה בעדיות גבי קולי בית שמאי וחומרי ב"ה אע"ג דהוי חומרא לעניים וקולא לבעה"ב:

שעדיין לא זכו בו. ואין זה חומר להם:

ופריך ואמור. אף כאן שאינו חומר לבעל שעדיין לא זכה בנכסי אשתו והדרא קושיא לדוכתא ליתני פלוגתייהו דהכא בעדיות:

לזכותה ולזכותו נפלו. וה"ל כמאן דזכה בו וחומרא היא לו:

מה זה. נשואה נפלה לה משנישאת מכרה בטל כדתנן במתני' בסיפא הבעל מוציא וכו':

אף זו. שנפלה לה כשהיא ארוסה יהא מכרה בטל ואפי' בעודה ארוסה:

מתני' עד שלא נישאת. כגון משנתארסה או קודם לכן ואחר כך נישאת:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה