אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי דוד פרנקל

פרק ז · הלכה ט

הלכה ח

מתני' מוכה שחין. מצורע:

בעל פוליפוס. ריח החוטם:

המקמץ והמצרף נחשת. בגמרא מפרש:

והבורסי. מעבד עורות וכולן מפני שאומנתן מסרחת היא:

שממיקתו. ממסמתו לשון המק בשרו:

גמ' זה המקמץ צואה. לזבל השדות:

וי"א זה הבורסי. שמקבץ צואת כלבים לשרות בהן עורות:

מתני' אמרה כן וכו'. ממתני' מוכת דמקמץ לאו היינו בורסי מדתנן מקמץ ובורסי:

מתיך נחשת מעיקרו. ממקום מוצאו מן הארץ:

ראתן. שרץ יש לו במוחו:

ה"ג עלה דטלמסן ליגע במסאנא דמטרונא. וה"פ עלה איש יבניעל והוא פרעה ונגע במנעל דשרה ולקה מיד בראתן:

כ"ד מיני ארזים הן. מייתי ליה הכא משום דדמי לכ"ד מיני שחין:

אלא שבע בלבד. שהן המובחרין:

אדרא. הוא אילן שענפיו מרובי':

דולבא. קשטניי"א בלע"ז:

אלוים. קורע"לי בלע"ז:

הדרן עלך פרק המדיר

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה