קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי דוד פרנקל
פרק ז · הלכה ה
מתני' שלא תלך לבית האבל וכו'. כולה מתני' מפרש בגמרא:
גמ' הדירה שלא להשאול וכו'. כגון שאסר הנאת כליו שלא תוכל להשאילם:
ה"ג מפני שהיא משיאתו שם רע בשכיניו. וכ"ה בתוספתא ובבבלי:
ואין בריה משגחת עליה. לנחמה:
עבד דיעבדון. החי יתן אל לבו לעשות דברים אלו כדי שיעשו לו ג"כ דברים אלו:
ספוד. אנשים שמתי כי היכי דיספדו גם אותו:
לווי. ילוה את המת מבית האבל לקבר:
משום שם רע. משום דבר אחר היינו משום ש"ר כגון שבני אדם פרוצים מצויים שם:
ביחיד. דברים של קלות:
כגון מעשה ער. ואינן ששחתו ארצה אף זה אומר לה לאחר שתשמש וימלא רחמה שכבת זרע תרוץ ברגליה ותנפצני כדי שלא תקלוט הזרע תתעבר:
דברים של בטלה. שתמלא עשרה כדים מים ותערה לאשפה מפני שנראית כשוטה: