קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יומא· רבי דוד פרנקל
פרק ח · הלכה ד
מתני' עוברה שהריחה. העובר מריח ריח התבשיל והיא מתאוה לו ואם אינה אוכלה שניהן מסוכנים:
ע"פ בקיאים. רופאים מומחים באומנתן:
גמ' תוחבה. אצבעתה ברוטב של אותו דבר ומוצצתן:
שתי עוברות באו לפני ר"ט. ביה"כ לשאול אם מותרים לאכול ושלח אצליהם שני תלמידים ואמר להם זילו ואמרו באזניהם של העוברות שהיום יה"כ וישמע התינוק וישתוק ולא יתרוצץ עוד בקרבה:
אמרין. כן לראשונה ושתק התינוק:
ושדך. לשון שקט ותשקוט הארץ מתרגמינן ושדוכית ארעא:
זורו רשעים מרחם. נעשו זרים ונתנכרו לאביהם שבשמים:
יכול אני. לצום:
שומעין לרופא. דחולה מחמת חליו אין דעתו מיושבת לידע הדברים על בוריין:
לא צורכה. לא קמיבעיא לן אלא כשחולה אומר יכול ורופא אומר איני יודע מהו:
וכל ספק נפשות דוחה את השבת. דבסקילה וכ"ש יה"כ דבכרת: