קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יומא· רבי דוד פרנקל
פרק ז · הלכה ב
מתני' שבעת כבשים. של מוסף הן בחומש הפקודים:
ופר העולה. נמי דמוסף עם תמיד של בין הערבים בטבילה חמישית:
ולהטיב את הנרות. הטבה זו הדלקה היא:
גמ' כולהן. אילו ואיל העם ופר העולה ושעיר הנעשה בחוץ ואימורי חטאת כולם קריבים עם תמיד של בין הערבים:
אתיא דר"א. דמתני' דאמר אילו ואיל העם קודמים למוספים:
כב"ש. דאמרי בפ"ח דברכות שמברך על היום ואח"כ מברך על היין אע"ג דברכת היין תדירה אפ"ה קדוש היום קודם שהוא מקודש ה"נ עבודת היום מקודש ומוספין תדיר עבודת היום קודם:
היך עבידה. כמו היכי דמי:
פר ואיל וז' כבשים. כולן עולות והן קרבנות הכתובים בחומש הפקודים:
והשאר. היינו שעיר הנעשה בחוץ ואיל העם ואימורי חטאת:
טעמא. דהאי תנא שמקריב כל העולות בשחר סמוך לתמיד של שחר שהוא עולה ושעיר הנעשה בחוץ וכו' שהן חטאת סמוך לפר ושעיר הפנימי שהן חטאת:
והדין תנייא. טעמא דהאי תנא:
תולה עבודות. כסדר שהם מפורשים בקרא:
ואת עולת העם. משמע כל עולות העם יחדיו הקריב ואפי' אותן שבחומש הפקודים:
ושעיר. הנעשה בחוץ מ"ט מאחרי ליה הא איהו נמי אמור בענין:
ה"ג מלבד חטאת הכפורים. דכתיב בחומש הפקודים שעיר עזים אחד לחטאת מלבד חטאת הכפורים משמע שקדמה חטאת הכפורים:
ופריך ובא אהרן אל אהל מועד. ש"מ שהיה בחוץ ומהיכן בא ע"כ לומר שמקריאת הפרשה בא ולמה נכנס ודאי להוציא את הכף ואת המחתה ואח"כ כתיב ויצא ועשה את עולתו ש"מ שלאחר הוצאת כף עשה עולתו ועולת העם:
ואת אמר הכין. שהעולות עם תמיד של שחר היו קריבין:
ומשני ולא כן אר"י. שהוצאת כף ומחתה היתה לאחר תמיד של בין הערבים א"כ ע"כ לומר שפסוק זה שלא כסדר נאמר דאס"ד כסדר הכתוב לא משכחת אלא ג' טבילות ואנן גמירי ה' טבילות היה טובל בשינוי בגדים בו ביום:
עוד היא אמורה על הסדר. דקרא ובא אהרן וגו' לא קאי אהוצאת כף ומחתה אלא שבא מקידוש הראשון שהיה מקדש בלבישה לקידוש האחרון לפשיטת הבגדים:
למה לית אנן אמרין. שלא היה קידוש לפשיטה אלא ללבישה היו שני קידושין נמצא שבפשיטה האחרונה לא היה קידוש:
ה"ג דכתיב ובא ופשט וכו'. וה"פ שאני הכא דע"כ לומר שהיה קידוש לפשיטה:
מה לבישה בקידוש. דילפינן בק"ו מה במקום שאין טעון טבילה דהיינו במקדש כל השנה כשבא לעבוד אין טעון טבילה מן התורה אלא מדרבנן לזכור טומאה ישנה טעון קידוש שנא' בבואם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח ירחצו:
אר"א. אשר לבש בעינן שיש לך עבודה אחרת בבגדי לבן דאשר לבש משמע שכבר לבש אלמא זו היא פשיטה שנייה ש"מ שני פעמים לובש בגדי לבן וש"מ שיש הפסקת חילוף בגדים בין עבודת היום להוצאת כף ומחתה:
ולמה. כה"ג משמש ביה"כ בבגדי לבן ולא בבגדי זהב כבשאר ימות השנה:
כשירות של מעלן. של מלאכי השרת המשמשים ברקיע: