קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יומא· רבי דוד פרנקל
פרק ו · הלכה ז
מתני' הגיע שעיר למדבר. שאינו רשאי להתחיל בעבודה אחרת עד שיגיע שעיר למדבר שנאמר ושלח את השעיר במדבר ואחר כך ואת חלב החטאת יקטיר המזבח:
דידכיות. מפרש בגמרא:
ועד בית חורון. הוא ראש המדבר וסבר ר"י בית חורון במדבר הוה קאי וכיון שהגיע השעיר במדבר נעשה מצותו אע"פ שלא הגיע לצוק:
הולכין מיל. כדאמרי' לעיל מיקירי ירושלים היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה וכשחוזרין ושוהין אחר כך כדי הילוך מיל יודעין שהגיע שעיר למדבר:
גמ' קבלן. מצבות גדולות וגבוהות ששם השומרים עומדים ומניפים בסודרים:
הדרן עלך שני שעירי