אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יומא· רבי דוד פרנקל

פרק א · הלכה ה

הלכה ד

מתני' מסרוהו זקני ב"ד. שקראו לפניו בסדר היום:

לזקני כהונה. ללמדו חפינת הקטרת שנא' ומלא חפניו קטרת סמים ועבודה קשה היתה:

בית אבטינס. הם היו עושין את הקטרת כותשין אותן ומערבין סממנים:

והשביעוהו. שלא יהא צדוקי לתקן מבחוץ ולהכניס בפנים:

הוא פורש ובוכה. מפרש בגמ' ע"ג שער המים היתה. לשכת בית אבטינס וסמוך ללשכתו דהיינו לשכת פרהדרין היא היתה סמוכה ללשכת בית אבטינס:

גמ' הוא פורש. ובוכה שנחשד. לצדוקי:

שצרכו לכך. לחשדו דאמר מר החושד בכשרים לוקה בגופו:

יקטיר בחוץ. בהיכל ע"ג אש:

ויכניס מבפנים. שהיו דורשין כי בענן אראה על הכפורת כי בענן הקטרת יבא ואז אראה על הכפורת ואין הדבר כן שהרי הכתוב אומר ונתן את הקטרת על האש לפני ה':

עד שעמד אותו האיש. על עצמו אמר כן:

יצא חוטמו. ומקלחת תולעים שהחוטם ראשון לאיברים לכנוס שהיא בולטת:

וכמין פרסת עגל. דהיינו רגל מלאך שחבטו שנאמר ורגליהם רגל ישרה וכו':

היא דפרה היא דסוכה וכו'. אותו הצדוקי שעשה מעשה הצדוקים בפרה שאומרים במעורבי שמש נעשית הוא נמי הצדוקי שעשה מעשה הצדוקים בניסוך המים והוא העושה מעשה הצדוקים ביה"כ לתקן מבחוץ ולהכניס מבפנים:

אי דפרה וסוכה. היה צדוקי אחד ודיה"כ היה כהן אחר:

או דפרה ויה"כ. היה כהן אחד ודסוכה כהן אחר וכדמסיק:

מאן דאמר. ביום הכפורים לא באו ימים קלים עד שמת איכא למימר תלתיהון עבד דבין יום הכפורים לסוכות שרף הפרה ובסוכות מת ברגימת האתרוגים:

וכמין פרסת עגל יצא מתוך מצחו. משמע שמת מיד בצאתו מבית קדשי קדשים ובסוכה נמי תנן ורגמוהו כל העם באתרוגיהן אם כן בסוכה מת וע"כ לומר ששנים היו:

שטימאתם בית אלקינו. כדכתיב אשר ישכבון את הנשים הצובאות פתח אהל מועד:

בו ביום. שרגמו את הצדוקי באתרוגיהן:

נפגמה קרן המזבח. בזריקת אתרוגיהן:

גוש של מלח. חתיכה עבה של מלח:

שלא יהא נראה כפגום. כלומר לא שיהא כשר לעבודה בסתימה זו אלא שאין כבודו של מזבח שיהא נראה כפגום ולא היה אפשר לתקן לגמרי. שהרי בי"ט היה:

קרן. אבן אמה על אמה ברום אמה על כל קרן של המזבח:

ויסוד. היינו אמה כניסה ראשונה:

אפי' אותן שכתוב בהן ודמות פניהם וגו'. והן המלאכים וא"כ מהיכן בא המלאך לפנים לחבטו:

בשעה שהוא נכנס כדררכו. ומקיים מצות העבודה כתקונו הוא דאסור לכל אדם להיות שם אבל זה שלא עשה כתיקונו מותרים להיות שם:

אם לפני בשר ודם עושין כן. לתקן מבחוץ ק"ו לפני הקב"ה:

מעלה עשן. עשב שגורם לעשן לעלות כמקל וגם הוא מרבה עשן:

ת"ל וכסה ענן הקטרת. ש"מ שהוא נותן בו דבר שמעלה עשן כענן:

ה"ג אר"א בר"ש ולא ימות ה"ז עונש כי בענן אראה על הכפרת ה"ז אזהרה יכול וכו':

קודם למיתת בני אהרן. ובעון זה שלא נתנו בו מעלה עשן מתו:

יכול שניהן. העונש והאזהרה כאמרו אחרי מיתת בני אהרן:

אלא אראה. דמשמע לעתיד אלמא כשנאמר המקרא הזה עדיין לא נראה ואס"ד לאחר מיתתן נאמר הרי כבר נראה בו ביום שנאמר ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד ה' אל כל העם:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה