קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי דוד פרנקל
פרק טז · הלכה ט
א"ל. לר"ע מעש' וכו':
לא תהא כהנת כפונדקי'. כלו' לא תהא מיוחסת נאמנת כפונדקי' בתמי' ואם האמינו פונדקית נכרית מסיחה לפי תומה כ"ש שנאמין אשה ישראלית:
לכשתהא הפונדקית נאמנת. כלומר גם הפונדקית אינה נאמנת ע"פ דבורה אלא מפני שהוציאה להם מקלו ותרמילו וה"ל עד מסיח לפי תומו וגם סימן בכליו:
עשו את הפונדקית כחיה. שנאמנת על הולד לומר שזהו בכור ודוקא לאלתר בצאתו מרחם אמו וזו נמי כיון שהראה פנים לדבריה בהוצאת מקלו ותרמילו לכך נאמנת:
עשו אותה כעכו"ם מסיח לפי תומו. ופליג אר' אחא דסובר פונדקית לא הויא מסיח לפי תומו כיון ששאלו איו חבירינו וכדמסיק:
חד אריסטון. אדם אחד שדרכו להכין סעודות לבני אדם:
לית כן. וכי אין מתני' קשיא לרבן שמעון בן לקיש כל ששואלין אותו והוא משיב. לא הוה מסיח לפי תומו וזו כבר שאלו ממנה איו חבירינו. ומשני לית כן. אין דברי רבי שמעון בן לקיש מתקיימין לפירוקיה דרבי שמואל בר סוסרטא אבל אית כן אפשר לקיים דבריו לתירוצו דר' חנינא לכך פונדקית נאמנת מפני שעשו אותה כחיה:
הדרן עלך פרק האשה בתרא וסליקא לה מסכת יבמות
סוף הספר