קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי דוד פרנקל
פרק טז · הלכה ז
מתני' נומיתי לו. אמרתי לו כן הדברים שכל חביריו חולקין עליו:
משובשת בגייסות. ואיני יכול לילך אצליכם להעיד מה ששמעתי אלא אמור להם אתה עדות זה בשמי:
גמ' מתני' מסייעא לר"י. דתני' כתיב ע"פ שנים עדים ודרשי' דוקא על פיהם אבל לא ע"פ כתבן וכו':
ה"ג ועכשיו משיאין עד מפי עד. א"כ ה"ה ע"פ כתבן משיאין דע"כ לומר בעדות אשה הקילו ולא בעינן דוקא על פיהם: