אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי דוד פרנקל

פרק טז · הלכה א

פרק טז

מתני' האשה שהלך בעלה וכו' לא תנשא. הואיל ובלא בנים יצא בעלה:

ולא תתייבם. שמא ילדה צרתה ובגמרא פריך אמאי לא תחלוץ ותנשא ממה נפשך:

היתה לה חמות. במדינת הים:

אינה חוששת. שמא ניתן לה יבם אע"ג דלגבי צרה אמרינן ברישא חיישינן שמא ילדה התם שאני דכל מה שילדה צרה בין זכר בין נקבה מפיק לה להך מיבם אבל חמות אי נמי ילדה לא זקוק לה להך אא"כ ילדה זכר וכולי האי לא חיישינן שמא ילדה וזכר היה:

יצאה. חמותה מעוברת:

חוששת. שמא ניתן לה יבם:

גמ' ותמתין שלשה וכו'. מדתנן סתמא משמע לעולם לא תנשא ולא תתייבם עד שתדע אם מעוברת צרתה וקשיא ליה תמתין שלשה חדשים לאחר מיתת בעלה כדתנן לעיל היבמה לא תחלוץ ולא תתייבם עד לאחר ג' חדשים ואפי' מת בעלה במדינת הים דליכא למיחש שמא מעוברת היא דהא אפי' זקנה ואיילונית צריכות להמתין ג' חדשים אלא תחלוץ מיד לאחר ג' חדשים במה נפשך:

אם בן קיימא. ילדה או תלד צרתה הרי לא נגעה חליצה וכמאן דליתא דמיא דהא ממילא מותרת לשוק:

הרי חליצתה בידה. ומותרת לשוק מחמת חליצתה:

א"ל לא שנו. חכמים זמן שלשה חדשים אלא לעצמה דבשביל חששא שמא היא עצמה מעוברת די לה בהמתנת ג' חדשים שאם לא הוכר העובר מסתמא אינה מעוברת וחולצת:

ופריך הא אצל צרתה. עד כמה תמתין עד ט' חדשים דחיישינן שמא מעוברת צרתה והולד קיימא ואין חליצה פוטרת לזו אלא ולד פוטר והולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם:

ותחלוץ מיד. לאחר ט' חדשים ותנשא ממ"נ אי בן קיימא וכו' ל"א ותחלוץ מיד לאחר ג' חדשים ותנשא לאחר ט' חדשים ממ"נ:

טעמון דרבנן. דלא חששו שמא ילדה חמותה:

כי ישבו. אחים יחדיו ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה דוקא בדידעינן בודאי שישבו יחדיו אבל מספק אין חוששין:

מדבר תורה. שהוא ספק איסור דאורייתא לחומרא וחוששת:

שתי ספיקות. אפי' בדאורייתא להקל:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה