אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי דוד פרנקל

פרק ה · הלכה ג

הלכה ב

מתני' נתן גט ועשה בה מאמר צריכה גט וחליצה. דגט דחי קצת ושייר קצת ומאמר קני שיורא דגט הלכך צריכה גט למאמרו וחליצה לזיקתו:

נתן גט ובעל. דגט דחי קצת וביאה שלאחריו ביאה פסולה היא צריכה גט לביאתו וחליצה לזיקתו:

גמ' ה"ג גט לביאתו וחליצה לזיקתו:

ביאה פסולה. כי הך דמתני' אינה פוטרת דאי פוטרת תו לא היתה צריכה אלא גט שכבר בטלה זיקתו:

ופריך איתא חמי. בוא וראה מ"ט חליצה דגריעא פוטרת וביאה דעדיפא מיניה דמצות יבום קודמת למצות חליצה למה אינה פוטרת:

ומשני חליצה ע"י שעיקרה פסולה. שעיקר מצוה הוא הייבם הלכך אפילו חליצה פסולה פוטרת משא"כ ביאה:

ופריך ולא תפטור וכו'. כלומר נהי דלא מהני ביאה פסולה להקל לפטור צרתה מ"מ לחומרא ניחוש לה:

וליידא מילה. ולאיזה דבר ניחוש לה לחומרא:

ומשני שאם בא אחר וקידש את הצרה. לאחר שבא היבם על חברתה ביאה פסולה נאמר שקידושין תופסין בהצרה וצריכה גט מהמקדש:

ה"ג כל יבמה שאין כולה לחוץ וכו'. שמותרת לזר לכתחלה:

לעולם היא בפנים. זקוקה היא ליבם עד שתצא כולה לחוץ:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה