קרבן העדה על תלמוד ירושלמי חגיגה· רבי דוד פרנקל
פרק א · הלכה ז
מתני' והוליד ממנה ממזר. שהביא פסולים בישראל והן לו לזכרון לפיכך אין עונו נמחק בתשובה לבדה:
יכול הוא שיחזור. דמי גניבתו וגזילתו לבעלים ויהא מתוקן מן החטא:
גמ' בשכר סופרים ומשנים. מלמדי תינוקות מקרא ומשנה:
למיעבר. בעיירות שבא"י לתקן להן מלמדי תינוקות למקרא ולמשנה:
עלון. נכנסו למקום אחד ולא מצאו לא מלמד מקרא ומשנה:
אמרין. להו הביאו לנו שומרי העיר:
סנטורי קרתא. הם העומדים על המשמר בשערי העיר:
אמרין. להו אלו הן שומרי העיר בתמיה אינן אלא מחריבי העיר:
א"ל ומאן. הן שומרי העיר:
אם ה' לא יבנה בית וגו'. אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר ובזכות התורה ה' משמר אותנו:
ועל מאסם בתורה לא ויתר. והיינו שלא הרגילו בניהם לתורה שזהו מפני שהיתה מאוסה בעיניהם דאל"כ כיון שאין הטורח מגיע לעצמם למה לא הרגילו אותם:
אותי עזבו אוותרה. על זה הייתי מוותר להם אם היו לומדים התורה ושמירה דכתיב כאן היינו הלימוד:
השאור שבה. פי' רמז לסודות החכמה מצאתי ול"נ דה"ג המאור שבה וכ"ה ברבה:
מתקלסין. משבחין לפניהם:
היה נותן עיניו בתלמידים. שיבטלו מלימודם להוצאת המת ולהכנסת כלה:
יזכה בטבריא. שילמוד תורה בטבריא:
אתון ואמרון ליה. באו ואמרון לו לר' אבהו שר"ח בנו עוסק בגמילות חסדים בטבריא:
שלח. לומר לו לר"ח בריה דרבי אבהו המבלי אין קברים בקסרין שהיית יכול לישב במקומך ולעסוק בג"ח למה שלחתיך לטבריא אם לא לעסוק בתורה:
בשיש שם מי שיעשה. ההוא הוא דפטור אבל אין מי שיעשה. ודאי המעשה קודם שלא יתבטל:
דלמא ר"ח וכו'. מעשה שר"ח ור"י ור"א נתאחרו לבוא אצל ר"א לבית המדרש:
א"ל. היכן הייתם אמרו ליה לגמול חסד:
אמר לון. ולא היה שם איניש אחרינא בהדיה שיעשה המעשה ולא תצטרכו לבטל מלימוד:
א"ל מגור היה. גר היה בארץ נכריה ולא היה לו קרובים שיתעסקו בו: