אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי דוד פרנקל

פרק ה · הלכה ו

הלכה ה

מתני' כרגלי יחיד. אין מוליכין המים אלא כרגלי בעל הבור:

כרגלי אנשי אותה העיר. אלפים לכל רוח חוץ לעיבוריה:

ושל עולי בבל. העשוים לעוברי דרכים באמצע הדרך ועשאום בני הגולה לשתותם בעלותם:

כרגלי הממלא. מפני שהוא הפקר והפקר נקנה בהגבהה ואם בא אחד ושאל לו מימיו אינו מוליכן אלא כרגליו:

גמ' באר שבין שני תחומין. שבת ומקצתה בתוך התחום:

עושין לה מחיצה של ברזל. דלא ליעיילו בהו מיא:

אפילו מחיצה של קנים. דקל הוא שהקילו במים והתירו מחיצה תלויה:

ובלבד שלא יהיו מים נמשכין. דכל מידי דנייד לית ליה שביתה:

החמירו בדבריהן יותר מד"ת. דאל"כ ליבטל הני מיא שבאין מחוץ לתחום:

ולא מין במינו הוא. דבדאורייתא נמי לא בטיל:

הדא אמרה. מדקאמר ושל עולי בבל כרגלי הממלא שמעינן דהמוצא כלי בדרך הוא כרגלי הממלא דחפצי הפקר אינן קונין שביתה במקומן:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה