קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי דוד פרנקל
פרק ג · הלכה ח
מתני' אבל לא במדה. בגמרא מפרש לה:
ממלא מדותיו מערב יום טוב. לפי שאין מודדין ביום טוב:
במועד עושה כן. מפני ביטול בית המדרש שלפי שאין טרודים במועד היו רבים באים לשאול הימנו והיה ממלא מידותיו בלילה שאינו זמן בית המדרש כדי שיהא פנוי ביום:
מפני מיצוי המדות. כשהיה מוכר שמן היה לו מדות הרבה ומביאין הלקוחות כליהן ומודד לכל אחד ואחד במדה לעצמו ומתמצות והולכות לתוך כליהן כל הלילה כדי שלא ישאר לו השמן המודבק בשולי המדה ובדפנותיה ונמצא גוזל את הלקוחות:
גמ' או חסר או יתר. הא דתנן במתני' אבל לא במדה היינו שלא יאמר לו שימלא את הכלי מכוון אלא אומר לו מלא לי כלי זה הן חסר או יתר:
מלי לי ההן וכו'. מלא לי הך כלי ולמחר אנו מודדין אותו כמה מדות נכנסין בו אף זה אסור והא דתנן במתני' אבל לא במדה דוקא כלי של מדה אבל אם אומר לו סתמא מלא לי הך כלי מותר למלאותו אפילו בצמצו':
אף הוא. ראב"צ כנס ש' חביות ממיצוי המדות לפי שידע כמה שמן יש בו וכמה הוציא ממנו והנשאר בחביות ידע שזה הנשאר ממיצוי המדות הוא:
לא הייתם צריכין לעשות כן. הואיל ומתחלה לא נתכוונתם לגזול שהלקוחות ידעי וקא מחלו:
אלא הואיל והחמרתם על עצמכם. אסור לכם ליהנות ממנו ויעשו בהן צרכי רבים שהרי משל רבים באו ויהנו הבעלים מהן:
פעם אחת חלה. אבא שאול בן בטנית ונראה דהוה כאיב ליה ידו ימינו:
אמר. להו אתם רואים דין ידי ימיני שהיתה מודדת באמת וביושר ואעפ"כ היא כאיב לי:
וותרן. לעבור על כל פשעם:
יתוותרון בני מעוי. יוותרו קשרי בני מעיו ויצאו בתחלואים:
מאריך רוחיה. אולי ישוב:
וגבי דידיה. כשאינו שב:
וסביביו. צדיקים הנדבקים בו:
נשערה מאוד. לשון חוט השערה:
לא מטעם הזה. מכאן אין ראיה דלמא בסערה ממש דכתיב ה' בסערה יבא וכסופה מרכבותיו:
ונורא על כל סביביו. מטיל אימת משפטיו עליהם יותר מעל הרחוקים: