אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי דוד פרנקל

פרק ג · הלכה א

פרק ג

מתני' אין צדין דגים. אע"ג דשחיטה ואפיי' ובישול מאבות מלאכות הן והותרו לצורך י"ט צידה דמיא לקצירה וקצירה לא הותרה ביום טוב:

ביברין של דגים. הן בריכות מים שהדגים מתגדלים שם. ביברין של חיה הן קרפיפות המוקפין גדר סבי' ומביאין שם חיות ומתגדלות שם:

ואין נותנין. לפני הדגים מזונות דאפשר להן בלא מזונותן עליך:

אבל צדין חיה ועוף. המוכנים מאתמול:

מן הביברין. הקטנים שאין מחוסרין צידה ורשב"ג לאו לאפלוגי את"ק אתי אלא לפרושי:

המחוסר צידה. שצריך לצודו:

גמ' דתנינן תמן. בשבת פ' האורג:

הא לגינה ולביברין פטור. וכיון דלביבר לא חשיב צידה א"כ הצד מן הביבר צידה ממש הוא ואסור בי"ט מתני' דלא כר"י:

מחלפא שיטתיה דר"י עד הא לגינ' ולחצר ולביברין לא ל"ג ליה :

מחלפן שיטתין דרבנן. כלומר מתני' כרבנן נמי לא אתיא. ה"ג הא מגינה ומחצר לא. וה"פ ממתני' דהתם שמעי' דלרבנן הצד חיה ועוף בגינה ובחצר חייב א"כ קשיא למה אינו מתיר הכא לצוד גם מגינה ומחצר חיה ועוף ביום טוב. שהרי כבר ניצודין ועומדין הן ומשני כאן בשבת איירי בחצר מקורה הילכך הוי צידה והכא איירי בסתם חצר שאינו מקורה לכך לא קאמר אלא ביברין ולא חצר. ופריך והא תנינן גינה בדברי חכמים בשבת וגינה ודאי אינו מקורה:

אית לך מימר גינה מקורה. בתמיה שהרי צריך הוא לגשמים:

אלא כאן. במתניתין איירי בחצר גדולה וכאן בשבת איירי בקטנה:

מה ניתני. אם תנינן במתניתין דהכא בדברי רשב"ג זה הכלל כל המחוסר צידה חייב משום צד בי"ט כמו ששנינו במתניתין דשבת כל המחוסר צידה פטור וכו':

א"ל ולא בנעל לתוכה אנן קיימין. כשחיה ועוף כבר נעולים בביבר והוא רוצה ליטלן ממנו ואיך שייך למיתני חייב ופטור אלא כך תיתני במתני' אסור ומותר ובשבת חייב ופטור:

כל שהוא מחוסר נשבים. שצריך לבקש תחבולות ע"י מצודות לתפשו היינו מחוסר צידה:

מן הנגרים. הוא מקום יאורים שהעשב גדל שם ובהמות רועות שם:

לא מן המכמורות. מצא חיה במצודה ספק ניצודה היום ספק מאתמול:

מכמורות. מערות שצדין בתוכו:

מצדתא דשיתא. מצודה העשויה מן השתי בלא ערב אין שוחטין ממנה דלא כניצוד הוא מעי"ט וה"ל כצד בי"ט ואסור. הפיטם הוא מקום שמפטמין בו העופות והבהמות:

סכרא דנהרא שרי. דף שסוכרין בו הנהר שלא ישטוף שדהו ל"א אם סכר אמת המים בכניסתו וביציאתו מותר ליקח דגים שבתוכו דהוה ליה כניצודין ועומדין מאחר שאמת המים צרה ואינה יכולה להשמט וה"ל כמזומן ע"י מעשה זה כנ"ל והראשון מצאתי. ה"ג בההיא דטסים הא דמתיר ליקח מסוכרא דנהרא דוקא שעשויין כעין שני טסים שהוא צר וא"א להשמט:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה