קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי דוד פרנקל
פרק ב · הלכה ט
מתני' משום שלשה כלים. שאם פירש א' מהן אינן שברי כלים אלא כל א' מהם חשוב כלי בפני עצמו וטמא אע"פ שבעודן ברחיים הם מחוברים ונראין ככלי א' ובגמ' מפרש לה:
גמ' התחתון. שמקבל אבק הפלפלין כשנופל דרך נקבי המכבר:
משום כלי קיבול. שכלי עץ שיש לו בית קיבול הוא:
והעליון. שמכתשין ושוחקין בו הפלפלין טמא משום כלי מתכות דמשום כלי עץ ליכא לטמויי דפשוטיהן טהורין אלא משום ציפוי התחתון שהוא עיקר והעץ בטל אצלו:
והאמצעית. שהיא מקפת את המכבר משום כלי עץ לא מטמא דאין קיבולה קיבול אלא חכמים גזרו טומאה על הכברה משום אריג ואפי' אין המכבר משל מתכות מטמאה משום כלי כברה. ל"א משום כלי כברה דכברה של סלתות יש עליה תורת כלי שמקבל' הסובין שאינן יכולין לצאת דרך נקבים והא דקאמר משום כלי כברה ולא קאמר משום בית קיבול ה"ק משום תורת קיבול כלי כברה דחשיב קבול שלה: