אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי דוד פרנקל

פרק ב · הלכה ה

הלכה ד

מתני' לאיחם אדם חמין. לרחוץ רגליו דאוכל נפש התיר הכתוב ולא להבעיר אור בשביל רחיצה:

גמ' פתר וכו'. מפרש למתני' בשני פירושים כדמסיק:

ע"ד דב"ש. לאו בראויין לשתייה לחוד סגי אלא בעינן נמי שישתה ממנו ולב"ה בעינן נמי שיהיו ראויין לשתייה:

ועושה מדורה ומתחמם כנגדה. אתיא ככ"ע דאפי' לב"ש שרי דהנאת כל גופו הוא:

והוא שיהא הקומקם כנגד המדורה. שיהא בה צורך אוכל נפש:

פתר לה. פירוש אחר בסיפא דמתני' דלב"ש בעינן שיהא קומקום כנגד המדורה ולב"ה לא בעינן קומקום כיון דלצורך כל גופו הוא א"נ מטעם מתוך שהותרה הבערה לצורך מתירין ב"ה וה"ה בריש' לא בעינן שיהא ראוי לשתיי':

מרחיץ כל גופו איברים איברים. כלומר כל גופו מותר לרחוץ אבל לא בבת אחת אלא איברים איברי':

הוי רב. הוא דאמר איברים:

אבלט וכו'. כלומר וכן אבלט שאל ללוי סריסא:

לוי סריסא. כך שמו:

מותר לשתות. חמין שהוחמו בי"ט ולמה אסורין לרחוץ בהן:

ה"ג א"ל ומכי הוא לה כלום. וכי משפיל הוא אשתך בעיניך הלא אף אם יזנה עמה לא לו יהיה הזרע ל"א בסריס שאין לו זכרות כלל מיהו היינו טומטום לכן פירוש הראשון עיקר:

א"ל שלא. תרגיל עצמה בפריצות:

א"ל והכא לגבי רחיצה נמי חששו חכמים. שירגילו עצמם לחמם אף שלא לצורך כלל אבל לשתייה לא חששו דדבר מועט הוא וגם הוא לצורך מזונו מה שאין כן ברחיצה:

אך אשר יאכל לכל נפש וגו'. ורחיצה אינה שוה לכל נפש אלא למפונקים והא דשרי לפניו ידיו ורגליו דזהו שוה לכל נפש:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה