קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן תכד · סעיף ג
ומשלמת לנחבל. שם פרק החובל ותזבין כתובתה כו' כל לגבי בעלה ודאי מחלה כו' ותזבין לנחבל כו' ומסיק דודאי מחלה והוי אטרוחי בי דינ' בכדי. והקשו בזה הרמב"ן והריטב"א דהא בשעבוד' דר' נתן לא מהני מחילה א"כ כי תזבין לנחבל שוב לא מהני מחילה. וע' ש"ך סי' פ"ו מה שתירץ בזה וכת' דמקום הניחו לו להתגדר. וע' מה שכתבתי בסי' פ"ז סק"ו בשם התומים שכת' על דברי הש"ך דאינו כדא' לדחות דברי הרמב"ן והר"ן וע"ש שהחזקנו דברי הש"ך וכעת הנה מצאתי שלא נעלם דבר מן הראשונים והוא בשטה מקובצת לכתובת פרק האשה שנתארמלה ע"ש דבמקום שחב לאחרים לא מהני מחילה וז"ל ויש מי שהקשה מהא דגרסינן פרק החובל ותזבין לכתובתה בטובת הנאה להאי שחבל ביה כו' סוף סוף כל לגבי בעלה ודאי מחלה ואם איתיה הא אינה יכולה למחול דהא משעבוד ליה מדר' נתן כו' ואנא גברא חזינא תיובתא לא חזינא דהתם משום דאמרינן היא שחבלה באחרים פטורה כלומר עד שתתאלמן או עד שתתגרש דליהוי לה נכסי כדאיתא התם משום דייקינן לאשכוחי ליה פרעון לניזק ביושבת תחת בעלה ואמרינן ותזבין כתובתה להאי דחבלה ביה וניתן ליה בטובת הנאה של כתובתה מהשתא ופרקינן בין במוכרת לאחרים בין במוכרת לניזק עצמו יכולה היא למחול לבעל דאפי' כי מכרה לניזק בעצמו משעה שמכרה לו נמחל שעבודו דנזקיו וחזר ומכר דמה לי מכרה במעות דעלמא מה לי מכרה בדמי נזקיו וכיון שכן מה לי ניזק מה לי אחר דא ודא מתורת מכר אית ליה ואי אמרי ליה גבי מהשת' בתורת גוביינ' בטובת הנאה לא אפשר דראי' שבה לית ליה גוף ואינה נגבית בתורת גוביינ' אלא דלכי מטא זמן גוביינ' מפקי מהאי ונותנין להאי הלכך טעמא תרוצא כנ"ל עכ"ל הרשב"א ז"ל ונתבררו דברי הש"ך ודבר ה' אמת בפיו של הכהן הגדול הרב ש"ך לכוין שמועתו לדברי הרשב"א:
סוף הספר