אור ברסלב

קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר

סימן שפח · סעיף יא

סעיף י

וכן אם הודה שמסר. כ' מוהרש"ל פרק הגוזל בתרא סי' נ' ז"ל ואם הודה המוסר מעצמו כבר כתבנו בהגוזל קמא גבי דינא דגרמי שאינו קנס וא"כ ממילא חייב לשלם בהודאתו וכן נמצא בשם מוהר"י מקורביל בעל הסמ"ק להדיא עכ"ל ומשמע מדבריו דלמ"ד קנס ומודה פטור ובש"ך השיגו מדברי המרדכי דמודה בקנס פטור אינו אלא בקנס דאורייתא ע"ש אמנם בשטה מקובצת לב"ק משמע דגם בקנס דרבנן מודה מיפטר ע"ש פ' הגוזל דף צ"א ז"ל אלא בעינא למיעבד מצוה וקי"ל שהחוטף מצוה מחבירו העוסק בה חייב לשלם לו עשרה זהובים וקמ"ל רבה בר בר חנה שאע"פ שאם היה נודע לנו בבירור שחטף ממנו היינו מחייבין אותו אפ"ה בטוען שהוא אמר לו ובשליחותו עבד מהימנין ליה דקנסא בעלמא הוא וגם שבועת היסת לא רמינן עלה כיון דקנסא בעלמא הוא או תקנה בעלמא כדי שיהיו המצות חביבות על בעליהן ונ"מ בין קנסא לתקנתא דאי הוי קנסא מודה בקנס פטור ואי תקנתא הוא אע"ג דמודה שלא מחמת פחד עדים חייב לשלם הר"ר יהונתן עכ"ל. ובזה ניחא ליישב מה שהקשה פני יהושע בחידושיו לגיטין פ' הנזקין דף נ"ג בהא דאמרו שם לימא כתנאי המטמא והמדמע והמנסך א' שוגג וא' מזיד חייב דברי ר' מאיר ור' יהודא אומר בשוגג פטור במזיד חייב מאי לאו בהא קמפלגי דמר סבר שמיה היזק ומ"ס לא שמיה היזק ומסיק דכ"ע לא שמיה היזק והכא בקנסו שוגג אטו מזיד קמפלגי ורמי ר"מ אדר"מ ודר"י אדר"י וכו' והקשה מאי פריך דר' יודא אדר' יודא נימא דר' יודא סבר קנסי שוגג אטו מזיד והא דפטר ליה במטמא ומדמע ומנסך טעמא דידיה כדי שילך ויודיע אותו כדאמר חזקיה לטעמיה דאמר היזק שאינו ניכר שמיה היזק וע"ש. וכיון דאפי' בקנסא דרבנן נמי מודה מיפטר א"כ למ"ד היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק לא מצינו לומר טעמ' כדי שילך ויודיע אותו כיון דלא מחייב בלא עדים דמודה בקנס פטור א"כ שפיר מודע ליה. מיהו מהא דמוקי לה בש"ס שורף שטר תהא במאמינו וא"כ למ"ד דינא דגרמי קנסא היכי מחייב במאמינו בלא עדים ועמ"ש בסי' ל"ח:

תוכן העניינים

קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה