קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן שסא · סעיף א
יאוש לחוד בתוספות פרק מרובה (בבא קמא דף ס"ו) כתבו דיאוש אינו מטעם הפקר דאי משום הפקר אם כן כי נמי באיסורא אתי לידיה מ"ט לא קני ע"ש ודעת רש"י פרק השולח נראה שהוא מתורת הפקר ולשטת רש"י תיקשי קושיות תוספת דבאיסורא אתי לידיה מ"ט לא קני בתורת הפקר. וגם לשטת תוס' דיאוש אינו מתורת הפקר נמי טעמא בעי כיון דעכ"פ יאוש קנין הוא מ"ש בהיתרא או באיסורא ונראה דבע"ז דף ע"א בהא דמשיכה בכותי אין קונה כו' ת"ש דאמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן בן נח נהרג על פחות מש"פ ולא ניתן להשבון ואי אמרת משיכה אינו קונה בו אמאי נהרג משום דצעריה ומאי לא ניתן להשבון דאינו בתורת השבון אי הכי אימא סיפא בא חבירו ונטלה הימנו נהרג עליו בשלמא רישא דצעריה אלא סיפא מאי עביד אלא ש"מ משיכה בכותי קונה וכתבו תוס' שם ד"ה ומאי לא ניתן להשבון וז"ל למאי דפרישית לעיל דאף דמשיכה אינו קונה היינו היכא דאיכא דמים כגון במקח אבל במציאה ומתנה ודאי קונה במשיכה כיון דליכא דמים וא"כ מאי ראיה מייתי הא כאן בגזילה שפיר קני ליה הכותי במשיכה היכא דישראל מחל לו דהוי כמו מתנה דליכא דמים וי"ל דאי אינו קונה בכותי במקח אף בגזל נמי לא תיקני דלא דמי למציאה ומתנה דבהיתר אתי לידיה אבל גזל דבאיסורא אתי לידיה אי לא מהני משיכה במקח לא מהני אף בגזל עכ"ל וכיון דקי"ל כר' יוחנן דבר תורה מעות קונות ולא משיכה א"ש הא דזוכין אהפקר במשיכה בלא מעות היינו משום דבמציאה ומתנה דליכא דמים משיכה קונה וא"כ היכא דבאיסורא אתי לידיה לא קני במשיכה כיון דאינו קונה במקח ומש"ה אע"ג דיאוש קני באבידה כיון דאינו קונה אלא במשיכה ומשיכה אינו קונה במקח לא הוי קנין אלא היכא דבהיתרא אתי לידיה אבל באיסורא אתי לידיה לא ודו"ק ועמ"ש בסי' קצ"ח סק"ד דלר' יוחנן ליכא שום קנין מה"ת במקח אלא מעות ובזה י"ל בפלוגתא דר"י ור"ל פרק מרובה דר' יוחנן ס"ל יאוש לא קנה וריש לקיש ס"ל דיאוש לחודיה קנה. ומשום דריש לקיש ס"ל משיכה מפורשת מן התורה במקח א"כ באיסורא אתי לידיה נמי קונה במשיכה וע' תוס' מרובה דף ס"ט ד"ה כל שלקטו עניים דיאוש לא קני לגזלן אם הגזילה עומדת בר"ה וא"כ יאוש נמי בעי קנין משיכה או חצר ולר' יוחנן מעות קונה ולא משיכה ולא חצר ועש"ך סי' שס"ח דהעלה בפלוגתת דרבנן ור' שמעון בעורות של בעה"ב של גנב וגזלן מיירי בישראל ע"ש ודו"ק וניחא בזה ליישב מה שהקשה בספר פני יהושע פרק השולח (גיטין דף ל"ח) בהא דאמרו שם דקני שבאי ביאוש דהא באיסורא אתי לידיה ובעינן יאוש ושינוי רשות ויאוש לחודיה אינו קונה ע"ש ולפמ"ש דטעמא דבאיסורא יאוש לחודיה אינו קונה היינו משום דמשיכה אינו קונה אבל חזקה דודאי קונה אליבא דכ"ע במקח אם כן אפ"ה דבאיסורא אתי לידיה קונה בחזקה ודו"ק: