קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן שמט · סעיף ב
ושלא שלח בהם יד. כת' הסמ"ע ז"ל בטור כ' גם שלא פשע בה שנגנב וכ"כ מוהר"ם לעיל בהגהותיו סי' צ"ו עכ"ל. מיהו נראה מדברי הש"ע דבכוונה השמיט להאי שבועה דלא פשעתי וכמ"ש בבדק הבית ז"ל בתשו' הרא"ש שבידינו כתוב כמ"ש רבינו ויש לתמוה למה צריך לישבע שלא פשע שמאחר שאינו שומר כי פשע מאי הוי ומצאתי בס' חזה התנופה שכת' כלשון הזה ישבע הוא וגם היא שאינה ברשותה שלא שלח הוא יד בהם עכ"ל השמיט שלא פשע בהם וטעמו מפני מה שכתבתי דכיון שאין הבעל שומר כי פשע בהם מאי הוי אבל אם שלח יד בהם אע"פ שאינו שומר חייב דשואל שלא מדעת גזלן הוא וחייב עכ"ל ועמ"ש בסי' רצ"א ס"ק א' דהיכ' דאינו שומר איכ' גווני דלא מחייב אפי' משום שליחות יד ע"ש דהיינו בהך שליחות יד דחדית רחמנא בשומרין ובסמ"ע סק"ד כ' ז"ל ומה"ט צריך לישבע שלא פשע אע"ג דלא קיבל עליו שמירה כו' ונראין דברי הב"י בבדק הבית דא"צ שבועה שלא פשע דאינו שומר כלל ולפ"ז הך שבועה דאינו ברשותו נמי אינו משבועת השומרים כיון דאינו שומר כלל ואינו אלא שבועת היסת ומשום דהוי רגלים לדבר כיון שמודה שהחפצים באו לרשותו וברגלים לדבר נשבעים היסת על הספק כמ"ש הרמ"א בסי' ע"ה ובדברי הרמ"א והסמ"ע קשיא לי טובא דנהי דס"ל דהוי שומר ומשום דעדיף מהנח לפניך כמ"ש בסמ"ע סק"ד דכיון דקי"ל בעל לוקח הוי ואשה ששאלה ואח"כ נשאת הבעל לוקח ופטור אפי' מפשיעה כמבואר בש"ע סי' שמ"ו סעיף י"ז וכ"כ בסמ"ע שם דפטור אפי' מפשיעה אלא דאתי עלה מכח תרתי דה"ל לוקח וגם פשיעה בבעלים ע"ש וא"כ מה לי אשה ששאלה ואח"כ נשאת או שאלה בעודה תחת בעלה דה"ל נמי לוקח ואין לו' דמיירי בהודיעה לבעלה שהם שאולים דכה"ג חייב אפי' באונסין לדעת הרמב"ם וכאן משמע דאינו חייב אלא בפשיעה ועוד דהא כ' הרמ"א בסי' שמ"ו דבעינן דוק' נשתמש בה לאחר שהודיעתו או שקיבל עליו להיות שואל ע"ש וצ"ע ולפמ"ש הב"י בספר בדק הבית דאינו שומר כלל א"כ הנך שבועת שאינו ברשותו ושלא שלח בה יד דאינו משבועת השומרים אלא שבועת היסת ומשום רגלים לדבר כמ"ש: