קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן שמו · סעיף ו
ש"ח עליו עיין ב"ח שהקשה ז"ל ומיהו צ"ע במסתמא ודאי בלוקח בהמה לשלשים יום התנה עמו שיחזרנה לו לאחר ל' יום וכיון דאמר החזירה לי ואפי' הקדישה אינו קדוש כדאמר ש"פ יש נוחלין וא"כ כ"ש אם נגנבה או נאבדה וכן כת' הרא"ש פרק לולב הגזול דבמתנה ע"מ להחזיר לא מיבעיא דחייב בגניבה ואבידה אלא אפילו באונסין חייב כו' ואע"פ שברשות ירד הוא ביטל אותו רשות בשלא קיים תנאו ועשה את עצמו גזלן למפרע עכ"ל. וא"כ לפ"ז ה"ה בלוקח בהמה ע"מ שיחזירנו לאחר שלשים אם לא החזירו נתבטל המקח והוי גזלן ששלח בה כו' דמ"ש מתנה מ"ש מכר וכאן כת' הרא"ש דאינו אלא ש"ח ואינו חייב אפילו בגניבה ואבידה וכ"ש דפטור מאונסין ע"ש שהניח בקושיא ואינו קושי' דודאי דרך תנאי חייב ואפילו באונסין וכמ"ש הרא"ש גבי מתנה וכאן לא מיירי דרך תנאי אלא לקחו לזמן וממילא לאחר שלשים הדרא למאריה קמא ואם נאנס תוך שלשים יום לא נתבטל המקח למפרע וזה פשוט: