קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן שמד · סעיף א
לא מצי לאתנויי בדברים כתב המרדכי פ' החובל וז"ל מעשה בראובן הלוה לשמעון עשרה ליטרין לזמן קצוב ואחר הזמן אמר ראובן לשמעון אותו י' ליטרין שאתה חייב לי יהיו בידך למחצית שכר ונתעסק שמעון בהם ונאנסו נראה דשמעון חייב באונסין כאשר בתחלה כיון דמתחלה בתורת שמירה בא לידו והא דאמרינן מתנה ש"ח להיות כשואל היינו קודם ששעבד נפשיה הא שעבד נפשי' לא מצי לאתנויי בדברים בעלמא עד כאן לשונו ומובא בד"מ ע"ש ומזה למד הרמ"א הדין כאן כ"כ הרמ"א דברי המרדכי בסי' ק"ז ובסי' קע"ו. אמנם כבר כתבנו בסי' ק"ז סק"ג דהיינו דוקא היכא דלא פטרי בפירוש מחיובו אלא שאומר לשון שנראה שאינו חושש בשמירתו ובזה לא נפטר בדברים בעלמא וכמבואר סוף פרק החובל דהיכא דאמר קרע כסותי אף על גב שנראה שאינו חושש כיון דכבר אתי לידיה בשמירתו חייב ואמרינן קרע ושלם קאמר אבל אם אומר בפירוש והפטר ודאי פטור אפי' היכא דאיתי' בידיה בתורת שמירה וכדאמרינן גבי קרע כסותי דאפילו אתי לידי' בתורת שמירה אומר קרע והפטר פטור וכיון דבש"ע כתב שהתנה שלא ישבע או שלא ישלם וכל שאומר לא ישלם הרי אומר והפטר וזה ודאי מהני אפילו כבר אתי לידי' בתורת שמירה וא"כ לא היה לרמ"א לכתוב כאן לא מצי לאתנויי בדברים כיון דבש"ע מיירי שהתנה להדי' בלשון הברור לפטור: