קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן שמא · סעיף ה
השואל משתמש בו לעולם. כ' בנ"י ז"ל וכתב הרנב"ר ז"ל יש להסתפק אם יכול המשאיל להשתמש בו בעוד שאין השואל משתמש בו דאיכא למימר דיכול המשאיל לומר לא השאלתי לך אלא למלאכתך ועכשיו כיון שאין צריך לך תנה לי ואשתמש בה או אפשר שיכול שואל לומר לך כיון שהשאלת לי לכל תשמישי אני יכול לעכב על ידך שאם תשמש בה יפחות או ישבר בידך ונ"מ עוד לענין תשלומי אונסין דודאי אע"פ שהוא שאול לו לעולם אם נגנב או נאנס חייב לשלם כיון שאינו מקבל מתנה דשואל הוא וא"כ כשתמצ' לומר שאין המשאיל יכול להשתמש בה כלל אפי' בשעה שאין השואל צריך לו אם נאנס אינו חייב לשלם אלא דמי שברים בלבו שהרי אין להמשאיל בו שום זכות בעודו שלם ואם המשאיל יכול להשתמש בו ונגנב או נאנס משלם לו לפי זכותו עכ"ל ובטור כ' זה הספק ומסיק בשם הרמ"ה מסתברא אינו יכול לקחת אותו שלא בשעת מלאכה ע"ש וא"כ ממילא כשנאנס אינו צריך לשלם אלא דמי שברים ועמ"ש בסי' שמ"ו סק"ה: