קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן רצד · סעיף ה
והבי' עדים שנאנס לו גלימ'. והוא בטור בשם הרמ"ה והקשה הב"ח מסוגי' דר"פ המפקיד (בבא מציעא דף ל"ה) דפריך שם ואי אית' לדר' הונא כיון דמשתבע מלוה שאינו ברשותו היכי מצי מפיק לה ומשני רבא כשיש עדים שנשרפה אי הכי מהיכ' מייתי לה ונימ' דמיירי שראו עדים שנשרף לו בגד אחר ולא הכירו ובש"ך כת' ליישב משום דבעינן דוק' שראו עדים שנשרפה בגד כזו והתם ליכ' למימר הכי דא"כ יודעין כמה השוה ע"ש ודבריו צ"ע. ולי נראה דודאי שבועת השומרין הכתו' בתורה ליתיה בענין זה שראו עדים שנאנס לו גלימא וכיון דהאונס ידוע ואין הספק אלא בבגד אם היא זו או לא דזה לא הוי מתורת שבועת השומרין וכמ"ש הרמ"ה אבל שבועה דר' הונא דהוא מתקנת חכמים דשמא עיניו נתן בה א"כ כל שלא ראו עדים אם נשרף בגד זו אכתי לא יצא מחשש דשמא עיניו נתן בה דהא שבועה זו אינה מלת' דשבועת שומרין דהא כל שמודה שפשע ורוצה לשלם ליכא תורת שבועת השומרין ואינה אלא שבועת המשנה דשמא עיניו נתן בה ואפי' באונס ידוע כיון שאינו ידוע אם זו היא הפקדון לא נפיק מחששא דשמא עיניו נתן בה אבל היכא שאינו רוצה לשלם ורוצה ליפטר עצמו מתשלומין בטענת אונס דכה"ג לא תיקנו חכמים דלא חיישי שמא עיניו נתן בה אלא היכ' שרוצה לשלם ומורה שפשע ואינו אלא בשבועת התורה ומש"ה כל שהאונס ידוע דתו ליכא שבועת השומרין דגזירת הכתו' אינו אלא במקום שלא ידעינן האונס וכמ"ש הרמ"ה ושבועת המשנה נמי לית ביה כיון דאינו רוצה לשלם לא חשו שמא עיניו נתן בה ומש"ה מיפטר לגמרי וזה נ"ל ברור ועמ"ש בסי' רצ"ב סק"ב: