קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן רעט · סעיף ב
ונאמן על כל נכסים בלחם משנה פ"ד מנחלות הקשה על הטור דכיון דבאומר זה אחי לא האמינו תור' ואינו נאמן אלא במגו אי בעי יהיב ליה וכמ"ש הרב המגיד א"כ היה לו לחלק בין נכסים שיש לו עכשיו ובין נכסים שיבואו אח"כ דודאי אינו נאמן דליכ' טעמ' דמגו וע"ש ונרא' דלפמ"ש בסי' ס' סק"ה במ"ש כסף משנה פ' י"א ממכירה ליישב דברי הרמב"ם דלא מהני קנין בדבר שאין לו קצב' והקשו עליו מהא פריך יכיר למה אלו בעי יהיב ליה כל נכסיו והו' דבר שאין לו קצבה וכת' עלה דאפשר לו להודו' שחייב לו אלף אלפים דינרי זהב ולשעבד לו מטלטלין אג"ק ואין לו' שמא בשעת מיתתו יהיו לו נכסים יותר שא"כ אין לדבר סוף אלא כיון שיכול לשעבד עצמו בממון רב אמרי' מגו ע"ש. והקש' משנה למלך דא"כ מאי משני בנכסים שנפלו אחר מיכן הא בחיוב מהני אפי' לרבנן בדבר שלא בא לעולם. וכתבנו שם משום דמן התורה כשם שאין אדם מקנה דשלבל"ע כך אינו משעבד דלשבל"ע והא דקי"ל דאקני משתעבד כת' הרשב"ם פ' מי שמת (בבא בתרא דף קנ"ז) דהו' מדרבנן שלא תנעול דלת בפני לוין וא"כ לרבנן א"ש דיכיר צריך דאפי' יתחייב עצמו באלף אלפים דינרי זהב לא יגבה מן היורשין אלא בתורת שעבוד ודאקני מן התור' לא משתעבד וא"כ שפיר משני בנכסים שנפלו אחר מיכן וע"ש וא"כ האידנ' שכבר תיקנו דדאקני משתעבד א"כ לעולם יש מגו לחייב עצמו באלף אלפים דינרי זהב וכמ"ש בכסף משנה דלשעבד דקנה ושיקנה: