אור ברסלב

קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר

סימן רנ · סעיף ג

סעיף ב

המתנה בטילה ממילא. ז"ל הש"ך אפי' הגיע לידו המתנה קודם שעמד כן משמע לקמן סעיף ד' בהג"ה וכן מוכח בטור ומחבר לעיל ס"ס קכ"ה וכן מוכח בטור ורמב"ם פ"ט מזכיה ולפ"ז צ"ל מ"ש הרשב"א הובא בתשובת ר' בצלאל סי' ט"ו דהך דרב הונא ס"פ גט פשוט (בבא בתרא דף קע"ה) דשכ"מ שהקדיש מיירי שמסר המתנה ליד ההקדש כו' ר"ל שמסרם להקדש שתהיה המתנה מהיום וע"ש. ולא ידענא מאי קשיא ליה בדברי הרשב"א דהתם מוקי לה דמיירי שמסרם ליד הגזבר דאל"כ נאמן משום דמגו דאי בעי חוזר ביה ע"ש. ולזה מוקי לה הרשב"א שמסרם ליד הגזבר ע"ש והיכא דשכ"מ צוה ליתן ומוסרו ליד המקבל ודאי א"י לחזור בו אם ימות וכמבואר בש"ע סי' קכ"ה וע"ש דאפי' אמר לשליח הולך דאינו יכול לחזור ואם ימות ה"ל מתנה למפרע והתם בפ' גט פשוט דמיירי דלא עמד ומשום הכי הקדישו קיים דלא מצי חזר כלל ומכ"ש באומר לגזבר שיזכה לצורך הקדש דאינו חוזר כלל דהשתא הולך כזכי שם בסי' קכ"ה מכ"ש זכה ממש דאין יכול לחזור. ולפמ"ש בסי' קכ"ה סק"ו בשם הרשב"א אפי' אם עמד אינו חוזר כשמסרה ליד המקבל או לשליח וא"ל הולך דהוי כזכי בשכ"מ ע"ש אלא דה"מ כשמסרם השכ"מ ליד מקבל או לשלוחו אבל היכא דשכ"מ לא הוציא מתנתו מת"י אלא שהמקבל בעצמו תפסה ודאי חוזר ואפי' מת אחר כך נתבטלה המתנה משום דכל היכא שהשכ"מ בעצמו צוה להוציא תכף המתנה מידו ליד המקבל אמרינן דגמר ומקנה אבל היכא דלא הוציא שכ"מ מת"י אלא שבא מעצמו ליד מקבל ע"י תפיסה זה לא מהני כלום ועמ"ש בסק"ב והיינו הך דרמ"א סעיף ד' והך דטור ס"ס רנ"א אבל הך דרשב"א בתשו' ר' בצלאל דמיירי שהשכ"מ בעצמו מסרו ליד גזבר דכל כה"ג ודאי אינו חוזר וזה פשוט וברור:

תוכן העניינים

קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה