אור ברסלב

קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר

סימן רמח · סעיף יב

סעיף יא

אבל אם אמר אחריך לי או ליורשי. ונראה דהרמ"א ס"ל דאחריך ליורשי כאומר אחריך לי ומש"ה בשניהן אם מכר הראשון לא עשה ונלא כלום והוא דעת הרמב"ן בחידושיו פ' י"נ גבי עובדא דרב עובי דאקני' לבנו וא"ל דרב הונא ברי' דר"י אפי' רשב"ג לא קאמר אלא לאחר אבל לעצמו לא: וכתב שם ז"ל דהני מילי ליתנהו אלא לאחר דלא קני ולא מתיל זכותו אלא לאחר זמן אבל לעצמו בין שאמר נכסי לך כל ימי חייך סתם או שפי' ואחריך לי אם מכר ונתן מוציא מיד הלוקח דשיור הוא וזכותו קיים לו מעכשיו בנכסים דלאחר משום אחריך היא דמסלק נפשיה מנכסים וכאן משום אחריך משייר לו זכות בנכסים מעתה ושמעינן מינה דאחריך ליורשי שיור הוי וזכות יורשים קיים לי מעכשיו כו' ומכאן ואילך זכות שיש לו בנכסים משויר לו וליורשיו ואף כשאמר נכסי לך ואחריך ליורשי ה"ה והוא הטעם שהרי לא מיעט ליורשים כלום אלא פירש ששייר להם במתנתו והלכך אם מכרו יורשין מוציאין מיד הלוקח ולענין ראוי ומוחזק ה"ל לגבי יורשין שדה החוזרת ביובל דהוי מוחזק כדאי' בגיטין ומכאן נמחק גירסת הר"ר שמואל ז"ל שגורס במעש' דסבתא ובתרה לירתאי אלא ובתרה לירתה וכ"כ בנוסח ספרד וזו היא גירסת הגאונים ז"ל עכ"ל: ולפ"ז קשה טובא דמשמע דהרמ"א ס"ל במי שאמר נכסי לפ' ואחריו ליורשי דאם אין לבת יורש אלא בעל אינו יורש דה"ל ראוי דכן כתב באה"ע סי' צ' בסעיף ב' בש"ע שם והרמ"א אינו מגיה עליו כלום ומשמע דמודה ליה והא לפי מה דס"ל להרמ"א דאחריך ליורשי אם מכר הראשון לא עשה ולא כלום וע"כ ס"ל דאחריך ליורשי כאומר מעכשיו ליורשי וא"כ ס"ל כשטת הרמב"ן א"כ ה"ל מוחזק כמו שדה החוזרת ביובל דאינו לראשון אלא לפירי. וגם בסמ"ע משמע דכה"ג ה"ל ראוי ואמאי דהא כיון דהראשון אינו יכול למכור ה"ל מוחזק וצ"ע: והנה ראיתי בב"ש שם סי' צ' שם וז"ל ולכאורה תימה הא פסק שם הרמ"א בח"מ סי' רמ"ח אם אמר נכסי לך ואחריך ליורשי מכירה של הראשון בטילה אפילו לא אמר מעכשיו א"כ למה פסק כאן דהוי לבעל ראוי ודוחק להגי' כל הספרים ואחריו ליורשיו וע"ש שכתב לישב לפי מה שראה במרדכי פ' י"נ דלמה להן בש"ס הטעם דהוי ראוי לבעל משום דאי קדים סבתא וזבין זביני' זביני תיפוק ליה אפי' אינו יכול למכור הוי ראוי משום דלא בא לידו ותירץ טעם זה נצרך למה דס"ל בש"ס אחריך כמעכשיו דמי וה"ל כאלו בא לידו מש"ה נצרך לטעם אי קדים הסבתא ומכרה אבל אם היה המכירה בטל ואחריך כמעכשיו אז הוי מוחזק לבעל. לפ"ז לדידן דקי"ל אחריך לא הוי כמעכשיו אז אפי' היכא דהמכירה בטיל' מ"מ לא הוי מוחזק כיון שלא בא לידו לפ"ז שפיר מ"ש כאן אפילו אם אמר ואחריך ליורשי דאין הראשון יכול למכור מכל מקום הוי ראוי כיון שלא בא לידו עכ"ל וע"ש. ונראה שלא תיקן כלום דהא טעמא דאחריך ליורשי אין הראשון יכול למכור היינו כמ"ש הרמב"ן דזכותו קיים ליה מעכשיו דאם אינו כמו מעכשיו א"כ אמאי אין הראשון יכול למוכרו דמה לי אחריך לאחר או ליורשי וע"כ משום דאחריך לעצמי או ליורשי ה"ל כמו מעכשיו וא"כ כיון דהוי כמעכשיו והראשון אינו יכול למוכרו ודאי מוחזק הוי לבעל כמו שמבואר מדברי הרמב"ן שתלאן זו בזו. ובש"ך כתב להגי' כל הספרים באה"ע סי' צ' ואחריו ליורשיו אבל באומר ואחריו ליורשי בעל ירית לדעת הרמ"א ע"ש ואכתי תיקשי בדברי הרמ"א שכתב באומר אחריך ליורשי דאם היה לו בת ואין לה זרע אין שאר יורשים עומדין במקומה אא"כ אמר מעכשיו ליורשי דאז זכתה הבת מחיים והוא מדברי הטור. וכיון דלדעת הרמ"א באומר אחריך ליורשי אין הראשון יכול למכור ע"כ ס"ל כשטת הרמב"ן דכל שאומר לעצמי או ליורשי מעכשיו קאמר א"כ למה בעינן מעכשיו הא כל אחריך ליורשי מעכשיו הוא והטור לטעמיה דלא ס"ל אחריך ליורשי דאין הראשון יכול למכור אלא דוקא באחריך לעצמו הוא דאין הא' יכול למוכרו אבל הרמ"א דס"ל דאחריך ליורשי נמי אין הא' יכול למוכרו א"כ כל אחריך ליורשי כמעכשיו הוא וצ"ע. ולכן נלענ"ד בשטת הרמ"א דודאי ס"ל באחריך ליורשי סתמא לא הוי כאומר מעכשיו וכמו שנראה מדבריו במה שמחלק באחריך ליורשי ואין לבת זרע בין אומר מעכשיו או לא והא דס"ל באומר אחריך ליורשי דאין הא' יכול למוכרו היינו משום דכל לעצמו או ליורשיו ה"ל כמו תנאי דודאי קפיד שיהי' משוייר לעצמו או ליורשיו ומש"ה אם מכר לא עשה כלום דהא אפי' באומר אחריך לאחר נמי לכתחלה אינו רשאי למכור ומשום דקפיד הנותן שיהי' משויר לאחריו אלא דבדיעבד אינו רוצה הנותן שיתבטל משום כך מתנות הראשון. וכעין זה מצינו בתה"ד סי' שי"א גבי מתנה ע"מ להחזיר דכי אי' בעינא צריך להחזיר גוף החפץ וקפיד לכתחלה ובדיעבד אינו רוצה שיתבטל ויוצא תנאי בחזרת דמיו ע"ש והיכא דאומר אחריך לעצמו קפיד והוי תנאי ממש שיהיה משוייר לעצמו וכן באומר אחריך ליורשי קפיד בתנאו שיהי' משוייר ליורשיו וא"כ הרי הוא נותן לראשון הגוף ופירות ואחריו ליורשי היינו בתנאי וכמ"ש ומש"ה אם מכר הראשון לא עשה ולא כלום דנתבטל המתנה למפרע אם לא יהי' שיור ליורשיו וכעין זה כתב הרא"ש פ' י"נ (דף קל"ז) בהא דאמרו שם אתרוג זה נתון לך במתנה ואחריך לפ' נטלו ראשון ויצא בו באנו למחלוקת ר' ורשב"ג וכו' עד כאן לא פליגי ר' ורשב"ג אלא דמ"ס קנין פירות כקנין הגוף אלא הכא אי מיפק לא נפיק בה למאי יהבי' אלא מיפק כ"ע ל"פ דנפיק בה מכרה או אכלה באנו למחלוק' רבי ורשב"ג וכתב עלה הרא"ש ז"ל אף לרבי יצא דאם לא נתנו לו ע"מ שיהי' גם הגוף שלו בשע' שנטלו לצאת בו א"כ לא נתן כלום שהרי בענין אחר אינו יכול לצאת בו ומה שאמר ואחריך הוי כאלו אמר הרי הוא נתון לך ע"מ שתתנהו אחריך לפ' כו' אבל אם מכרו או אכלו לרבי לא יצא שהרי לא נתקיים התנאי ולא היתה המתנה לרשב"ג יצא דאין לשני אלא מה ששייר ראשון וע"ש וא"כ ה"נ באומר ואחריך לעצמו או ליורשי גם לרשב"ג דקי"ל כוותיה ודאי קפיד בטובת עצמו ויורשיו והוי כמו תנאי ע"מ שיהי' משויר לו או ליורשיו ולפ"ז ניחא כיון דאחריך ליורשי לא הוי כאומר מעכשיו המכירה דבטלה אינו אלא משום תנאי א"כ ודאי ה"ל ראוי לבעל כיון דאכתי לא אתי לידה וכמ"ש הב"ש וזה נכון ודו"ק: אלא דאיכא למידק לפמ"ש הרא"ש בהא דאמרו שם פ' י"נ (דף קל"ז) במחלוקת דר' ורשב"ג דפליגי בקנין פירות כקנין הגוף נימא דר' נמי סובר דראשון יש לו קנין הגוף עם פירות והא דס"ל לרבי דשני מוציא מיד הלקוחות היינו משום דס"ל לר' דכל האומר אחריך לפ' הוי כמו תנאי וכמו דס"ל לר' באתרוג. ונראה דאי משום תנאי א"כ כל שמכר הראשון נתבטלה מתנת הראשון א"כ גם השני לא זכה דהא לא קאמר ואחריך לפ' ואם הראשון לא זכה גם השני אינו זוכה וכדאמרינן מת שני בחיי הראשון דלא אתי ליד שני אין לו לג' וכעין זה כתבו תוס' פ' המגרש בהתנה ע"מ שלא תנשאי לפלוני והלכה ונשאת לפ' דנתבטל הגט ע"ש ואע"ג דאין ממש בנישואין אלו דהא אינה רשאי לינשא לפ' ואפ"ה נתבטל הגט א"כ ה"נ אם מחמת התנאי הוא א"כ בטל' מתנת הראשון א"כ השני היכא מוציא מיד הלקוחות הא ואחריך קאמר ואם לא זכה ראשון אין לו לב' אע"כ מדס"ל לר' דהשני מוציא מיד הלקוחות וזכה הב' ע"כ דגם הראשון זכה וא"כ אינו מכח תנאי אלא משום דראשון אין לו אלא קנין פירות ובאתרוג דע"כ נותן לראשון את הגוף לצאת בו וכי מכרה או אכלה כיון דלר' קפיד על האחריך ביותר ה"ה כמו תנאי ולא יצא הראשון ואין ה"נ דאם מכרה דגם לאחריו אין לו וכמ"ש כיון דלא אמר אלא אחריך ואם לא זכה קמא לא זכה בתרא ולרשב"ג דלא קפיד הנותן באחריך מש"ה ס"ל באתרוג דאם מכרה או אכלה הראשון דלא עבר בתנאו כלום בדיעבד ויוצא הראשון אבל לעצמו או ליורשיו גם לרשב"ג קפיד לטובת עצמו ויורשיו כמו לר' באתרוג ואם מכרה הראשון נתבטלה מתנה והרי הוא למפרע של הנותן וזכו יורשיו מכח הנותן דהא בירושה דממילא ודו"ק: אמנם כל זה כתבנו ליישב שטת הרמ"א אך מדברי הפוסקים לא משמע הכי דהא הך דאחריך ליורשי עיקרא דהאי מלת' הולידו והצמיחו הרמב"ן בחידושיו וחזינן דאתי עלה משום דה"ל מעכשיו וא"כ ממיל' לירוש' הבעל הוי מוחזק וכמ"ש הרמב"ן וכן בהאי דאחריך ליורשי והיה לו בת ואין לה זרע שאר יורשין עומדין במקומ' אפי' לא אמר בפירו' מעכשיו וכמ"ש כיון דכל אחריך ליורשי ה"ל מעכשיו והטור דמחלק בכך משו' דס"ל באחריך ליורשי דלא הוי כלל כמעכשיו ויכול נמי הראשון למוכרו אלא דוק' באחריך לעצמו הוא דאין הראשון יכול למכו' וכמ"ש אבל לדע' הרמב"ן סתמ' מעכשיו הוא והנלענ"ד כתבתי ודו"ק:

תוכן העניינים

קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה