קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן קצא · סעיף ג
נאבדו המעות אם א"ל קני מעכשיו. והוא תמוה דהא בש"ס משמע להדי' דאפי' לא א"ל מעכשיו ונתאכלו המעות נמי קונה ומשום דהני זוזי לא למלוה דמי וכדאי' בקידושין ר"פ האו'. והנה הסמ"ע מפרש לה שנאבד בענין שאינו יכול לחזור ולהתפרע ממנו וע"ש שכ' שכן משמע מדברי הב"י שכ' דנאבדו המעות המקח קיים משום דאלו לא מקיים המקח הי' צריך להחזירם לו וא"כ במקום שאי אפשר להחזירם לו בטל המקח ע"ש. ובט"ז השיג על הסמ"ע דכיון דהני זוזי לשום קידושין נתנו א"כ אפי' בענין שאין לה לשלם מה שאכלה כיון דבשעת אכילה דידה אכלה ה"ל קידושין וע"ש. ובש"ך הביא דברי הסמ"ע וכ' עלה דכן הוא בר"ן פ' האומר ובהג"א ס"פ האשה שנפלו וכן במרדכי פ' האו' וכן מחלק הרמ"א גופי' באה"ע סי' מ' והוא מהרב המגיד בשם הרמב"ן עכ"ל. ותמהני שלא נמצא מזה דבר בדבריהם ואולי כוון למ"ש הר"ן והה"מ משום שתצטרך להחזיר המעות אם תחזור מקידושין וממיל' מבואר דהיכ' דהוא בענין שאינו יכול לחזור ולהתפרע דלא מהני המעות אך מ"ש בש"ך דכן מחלק הרמ"א גופי' שם באה"ע לא מצינו שום דבר מזה. אלא דגם לפי מ"ש הר"ן והה"מ טעמ' משום שתצטרך לחזור המעות נמי אין לחלק במה שאין לה לשלם דהא כיון דחייבת לשלם אם לא ישלם היום ישלם לאחר זמן והגע בעצמך מקדש במלוה במקום דמהני וכגון בהנאת מחילת מלוה ודאי מהני אפי' במקום שאין לו לשלם כיון דחוב הוא וישלם לאחר זמן. ועוד דכאן גבי קרקע לא שייך אין לו כיון דהקרקע שקנה הוא בעין. ואפשר דמיירי הסמ"ע שנאבד המעות באונסין דמן הדין פטור ואין עלי' חיוב לשלם אפי' תחזור מן הקידושין וה"ה כאן במקח ותו ליכא מעות. אלא דלענ"ד נרא' דכה"ג חייב אפי' באונסין אם תחזור מקידושין ודומה למ"ש הרא"ש פ' לולב הגזול גבי מתנה ע"מ להחזיר דס"ל להר"ר ישעי' דפטור מאונסין חייב בגניבה ואבידה שכן נהנה ודעת הרא"ש שם דחייב אפי' באונסין ועוד אפי' מתה מחמת מלאכה חייב שהרי קיבל עליו להחזירו ואם לא החזירו המתנה בטילה ונהי דשואל לא הוי מיהו בנפקד ושולח יד בפקדון שלא ברשות הוי גזלן ואע"פ שברשות ירד הוא בטל אותו רשות בשלא קיים תנאו ועושה את עצמו גזלן למפרע עכ"ל וה"נ כיון דנותן ע"מ קידושין או ע"מ מכר אם תחזור מקידושין נעשית גזלן למפרע וחייבת אפי' באונסין ואפי' לדעת הש"ע בסי' רמ"א סעיף ח' בנותן שור לחבירו ע"מ להחזיר תוך שלשים יום ומת תוך הזמן דפטור היינו טעמ' בר"ן פ"ק דקידושין ע"ש שכ' כיון דלא בא לידו בתורת שמירה אלא בתורת מתנה וכיון שנאנס ואינו יכול לקיים תנאו פטור ע"ש וזה נמי הוי טעמ' דהר"ר ישעי' שהוב' ברא"ש אבל היכ' שנותן לו בתורת קידושין או בתורת מקח וחוזר בו המוכר או האשה א"כ ראוי לחייב באונסין כיון דיכולין לקיים המקח והקידושין ואם חזרו ה"ל גזלן למפרע וחייבין באונסין אלא דאם לא נשתמש במעות ועדיין הוא בעין אפשר דאין לו משום חיוב אונסין מיהו יותר נרא' דלא גרע משולח יד בפקדון כיון דמכי שקלה המעות לשום קידושין ודאי דעתה הי' להשתמש בו וה"ל כמו שולח יד בפקדון כיון דחזרת מקידושין ה"ל למפרע פקדון וכל השולח יד בפקדון חייב באונסין וה"ה במקח וכל שנתחייב לשלם אפי' אין לו הוי מעות וקונה במקח ובקידושין ועמ"ש בחידושי לאה"ע סי' מ':