קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן קצא · סעיף א
שטרי דידן שטרי קנין. בפ"ב דגיטין דף כ' בעי רמי בר חמא היו מוחזקי' בטבל' שהי' שלה וגט כתוב עליו והרי היא יוצאה מתחת ידה מי אמרי' אקנויי אקני' לי' או דלמ' אשה לא ידע' לאקנויי אמר אביי ת"ש אף הוא העיד על כפר קטן כו' הא בעינן ספר מקנה וליכ' אלא משום דאמרי' אקנויי אקני לי' ע"ש: ומבואר דשטר קנין לא מהני עד שיהי' הנייר והוא השטר של המוכר דבעי' ספר המקנה ואע"ג דלוקח נותן שכר הסופר צריך הוא לחזור ולקנותו למוכר בכדי שיהי' המוכר חוזר ומקנ' לו את השטר דבעי' ספר המקנ' וכן כשנותן המוכר ליד לוקח את השטר צריך להקנותו לגמרי ללוקח ואם אמר ע"מ שהנייר שלי לא מהני דה"ל אותיות פורחת באויר וכמו שאמרו שם גבי גט אשה וה"ה שטר הקנאה דחד דינא הוא ואע"ג דגבי גט אשה אמרו שם דאקנויי אקני לי' רבנן היינו משום תקנת עגונ' אקנויי אקני לי' רבנן וכדפי' רש"י שם דה"ל כמאן דיהיב איהי דהפקר ב"ד הפקר ואין תקנה זו אלא גבי גט דלא לשהי' דזמנין שלא ירצה ליתן שכר הסופר וכמבואר בטור אה"ע סי' ק"כ ז"ל הגט צריך שיהי' משל הבעל כו' והבעל נותן שכר הסופר ומפני תקנת עגונות תיקנו שהאשה תתן שכר הסופר ותקנהו לבעל ע"ש וא"כ אין תקנה זו אלא גבי גט אשה אבל בשטר מקנה בעי כדינו וכיון דהלוקח נותן שכר הסופר צריך להקנותו למוכר ומהתימ' על הפוסקים שלא הזכירו דין זה לפרש שצריך להיות הנייר משל מקנה וכמו בגט אשה וא"כ בשטרי דידן כיון דהלוקח נותן שכר הסופר ואינו מקנהו למוכר נרא' דלא מהני לקנין ואינו אלא לראי' דלראי' אין צריך ספר המקנה וכמ"ש תוס' שם דף כ' וזה נרא' לענ"ד ועמ"ש בסי' ל"ט סק"ז ובסי' ס"ו ס"ק כ"ד: