קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן קצ · סעיף ח
יש חילוק במטלטלין. ע' ט"ז שכ' דהחילוק בין קרקע למטלטלין בענין זה דגבי מטלטלין לא שייך יד החוזר על העליונ' אלא דאם יש בו כדי חלוקה נוטל כל אח' לפי חלקו ואם אין שם כדי חלוקה המקח בטל לגמרי ונותן לו מעות שנתן אבל בקרקע אעפ"י שיש בו כדי חלוקה אין שם חזרה לבטל המקח ואם חוזר המוכר יד לוקח על העליונ' שיש לו כפי' לשלם לו כשער של עכשיו מן העידית וזהו מטעם שהוא ניזק משא"כ במטלטלין אף אם הוא ניזק מ"מ הכל נחשב לעידי' דכל מילי מיטב הוא במטלטלין וע"ש: ולכאור' דבריו אינו אלא לשטת הש"ע דס"ל מעידי' שבה א"כ גבי מטלטלין דכל מילי מיטב ל"ש מעידי' שבה אבל לשטת הרא"ש והטור שכ' מעדיות שבנכסיו א"כ צ"ל דעדיף כוחו מניזק דהא אפי' רוצ' ליתן מעות יכול לכופו שיתן לו קרקע דוק' ואלו גבי ניזק או כסף או מיטב וכמבואר פ"ק דב"ק ואם המזיק נותן מעות אין צריך ליתן קרקע וכמ"ש בטור וש"ע סי' תי"ט ע"ש וא"כ אפשר לו' אפי' במטלטלין כיון דטעמ' דכל מילי מיטב משום דאי לא מזדבן הכא מזדבן במתא אחריתי וקרובי לזוזי והכ' אפי' רוצה ליתן מעות י"ל תן לי קרקע ומעדיות שבנכסיו מיהו אפשר לו' דנהי דעדיפ' כחו משאר ניזק שאינו יכול לסלקו בכסף היינו באו' תן לי קרקע ומשום דקנה קרקע ומש"ה צריך ליתן קרקע מעדיות אבל במטלטלין לא מצי למימר תן לי קרקע כיון דמעולם לא קנה ממנו קרקע ואם יאמר תן לי מטלטלין ומעדיות שבנכסיו גבי מטלטלים אין חילוק בין עדיות לזיבורית: