קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן קצ · סעיף ג
אדם חשוב. כתב הר"ן פ"ק דקידושין וז"ל אבל לדידן שכן באדם חשוב מקודשת משמע דה"ה נמי לענין ממונא וכן דעת ר"ת שכתב הילך מנה ויהי' לך נכסי ואמר דהאי הנאה מחשבא ככלי דיהיב הקונה למקנה וקונה בו בתורת חליפין אותו נכסים ולפי"ז אף מטלטלין קנה עכ"ל ועי' סמ"ע ס"ס א' ואיכא למידק בזה דהא חזינן ללוי דסבר כליו של מקנה בפ' הזהב (בבא מציעא דף מ"ז) ואפ"ה בעי כלי דוקא וכמ"ש תוס' שם וז"ל ואי לוי סבר אין מטבע נעשה חליפין וכן פירי היינו טעמא דבעי הנאת קבלת דבר חשוב דומי' דנעל ולא פירי ע"ש א"כ ה"ה לרב נהי דמהני באדם חשוב כליו של מקנה אבל עכ"פ כלי בעי דליהוי דומיא דנעל והיכי סגי ליה בהילך מנה ועוד דאפילו בנותן כלי לאדם חשוב נראה דלא מהני דהא לדידן דקי"ל כרב דבעי כליו של קונה ובעינן כלי דוקא ולא מהני פירות אע"ג דודאי הנאה אית ליה למקנה אלא בעי שיקבל המקנה כלי דוקא ובאדם חשוב נהי דאית ליה למקנה הנאה במה שמקבל ממנו הכלי אבל אותו הנאה לא עדיפא מהנאת פירי ולא מהני בתורת חליפין אלא הנאת כלי ואע"ג דללוי דס"ל בכליו של מקנה ובהאי הנאה דמקבל מיניה היינו משום דלוי סבר דינא דחליפין בכליו של מקנה א"כ הרי הוא דינא דחליפין היכן שיקבל דבר חשוב והוא הנעל דכתיב בחליפין אבל רב דס"ל כליו של קונה א"כ דינא דחליפין הכי הוא שיקבל המקנ' כלי א"כ מנ"ל דסגי לי' במה שמקבל אדם חשוב דבר חשוב והך הנא' דאדם חשוב לא מיקרי כלי. ולכן נרא' לענ"ד דר"ח לטעמיה דס"ל דלא ממעט נעל אלא פירות שהם מתרקבים והולכים לאיבוד אבל שאר דברים שאין הולכין לאיבוד בכלל נעל הוא ומש"ה בע"ח עבדי חליפין ועיין בר"ן ר"פ הזהב שכ' שזה דעת ר' חננאל וכ"כ הב"י בסי' קצ"ה בשם ר"ח ומש"ה ס"ל לר"ח דה"ה הנאת אדם חשוב עבדי חליפין ואע"ג דלא הוי כלים ומשום דהנאת אדם חשוב מתחשב בכך לעולם במה שמקבל ממנו אדם חשוב וה"ל דומיא דנעל ואפילו לא קיבל ממנו כלי אלא שאר דברים לדידיה הנאה זו קיימת לו לעולם וכמ"ש. אבל לדידן דס"ל דאפילו דברים שאין הולכין לאבוד נמי לאו בכלל נעל הוא ולא עבדי חליפין והא דבעלי חיים עבדי חליפין היינו משום דבע"ח מיקרי כלי דעושין בהם מלאכה וכמבואר בסי' קצ"ה א"כ נרא' דלא מהני בזה אדם חשוב ואפילו נותן לו כלי ומשום דהנאה זו שמקבל ממנו אדם חשוב לא עדיפא משאר הנאות ואנן בעינן שיקבל המקנה מן הקונה הנאת דבר חשוב והוא כלי דווקא שיהי' ראוי למלאכה והנאה זו שמקבל מיניה אדם חשוב לאו כלי הוא) (ועמ"ש באה"ע בחידושי שם סי' כ"ז מדין אדם חשוב אם סתמא הוי חשוב או לא: