קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן קפח · סעיף ב
שאינם בני דעת. וראוי לספק היכא דהי' פקח בשעה שעשאו שליח וקודם שגמר השליח שליחותו נשתטה המשלח אי אזלינן בתר מעיקר' ובשעה שעשאו שליח פקח הי' ועומד במקום המשלח או אזלינן בתר בסוף והרי בשעת גמר השליחות נשתטה המשלח ובטלה שליחות. אמנם מצאנו שנחלקו בזה קמאי דלדעת הרמב"ם פ"ב אם הי' בריא בשעת מינוי שליחות ואח"כ אחזו חולי שטות דאם נתנו השליח ה"ל גט מן התורה ואינו פסול אלא מדרבנן שלא יאמרו שוטה בר גירושין ולדעת הטור באה"ע סי' קכ"א כה"ג הגט פסול מן התורה. ועיין פר"ח הל' גיטין שהעלה כדעת הרמב"ם וכת' דאפי' גוסס דאינו בר גירושין אם עשאו שליח קודם ואח"כ נעשה גוסס נמי מהני שליחותי' וע"ש. ולדעת הרמב"ם דמן התורה הוי גט ואינו פסול אלא מדרבנן שלא יאמרו שוטה בר גירושין א"כ הכא גבי ממון כה"ג לא אמרינן אבל לדעת הטור דהוי מן התורה ביטול השליחות כל שנשתטה בשעת גמר השליחות א"כ בממון נמי ליכא שליחות:
אמנם אכתי צריך להתבונן לפי דעת הרמב"ם דלא מיבטל שליחות אפי' נשתטה בשעת גמר השליחות ומשום דכבר עמד השליח במקום המשלח בשעה שעשאו א"כ הא דתנן פ"ק דגיטין האומר תנו גט זה לאשתי שטר שחרור זה לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה ואמאי נימא כבר עמד השליח במקום המשלח דהא גוסס או נשתטה נמי אין במעשיהם כלום ואמרינן כבר נעשה כמותו. ובתוס' שם פ"ק דגיטין (דף י"ג) ז"ל וקמ"ל דאין גט לאחר מיתה אע"ג דבהדיא תנן פ' מי שאחזו דאין גט לאחר מיתה הכא אצטריך לאשמעינן דאע"ג שמינה המגרש השליח בחייו לא חשיב להיות כמותו לאחר מיתה כאלו הוא עצמו קיים דלא חשיב גט לאחר מיתה עכ"ל וכ"כ תוס' פ' מי שמת (בבא בתרא דף קנ"א) ע"ש והיא גופה קשיא דלמה לא יהי' השליח כמותו לאחר מיתה כיון דכבר נעשה שליח בחייו וגוסס נמי הרי הוא כמת לדעת כמה פוסקים ואפ"ה כל שמינה אותו לשליח קודם שהי' גוסס דהשליח במקומו אפילו אחר שנעשה גוסס וע"ש פר"ח. ונרא' לי בזה דנהי דשלוחו כמותו אפי' אחר מותו כיון דאיהו גופיה אלו בעי לשחרר את עבדו אחר שמכרו אותו לאחרים אפי' כבר עשה שליח לשחרר עבדו וקודם שנתן השליח שחרורו חזר ומכרו לאחר תו לא מצי שליח לשחררו כיון דאיהו גופי' אין לו רשות בו וכאחר הוא וכן באשה כיון דמיתת הבעל מתיר ותו לא אגידא בי' כלל ומש"ה לא אמרינן בי' שלוחו כמותו כיון דאיהו גופי' אחר שמת לית ליה רשות כלל לא בעבד ולא באשה כמ"ש אבל בנשתטה או בגוסס כיון דאכתי זה עבדו וזו אשתו אלא שמחוסר דעת ויד לגרש ולכן השליח שכבר נעשה במקומו והשליח בר דעת ושלוחו כמותו וכן נרא' מדברי רש"י פ"ק דגיטין שם (דף י"ג) במשנה שם לא יתנו לאחר מיתה וז"ל דגיטא לא הוי עד דמטי לידי' מכי מטא לידי' הא מית' משחרר ופקאה לי' רשותא עכ"ל. וכ"כ רש"י פרק דגיטין (דף ט') ז"ל לא יתנו לאחר מית' וכו' וכיון דמית קודם תו לא הוי שחרור דנפקא לי' רשותא מיני' וחייל עליו רשות יורשין עכ"ד והיינו כמ"ש כיון דכבר יצא העבד מרשותיה ונכנס לרשות יורשין וכה"ג בעושה שליח לשחרר ומכרו לאחר דתו לא מהני שלוחו דשחרר כיון דכבר יצא מרשותו והיינו נמי טעמא דאשה דכבר יצאה מרשותו במיתת הבעל וכמ"ש ומדכתב רש"י טעמא משום דפקע רשותי' ונכנס לרשות יורשין ותיפוק לי' דלאחר מיתה ליכא משלח משמע דס"ל לרש"י נמי כשיטת הרמב"ם בנשתטה קודם נתינה הוי שליחות ומתני' דלא יתנו לאחר מית' משמע דאפי' מן התורה פסול. וכן נרא' לענ"ד מוכח דאפי' אחר מיתת המשלח שליחות לא בטל ונכנס השליח החי במקומו דהא קי"ל בשליח שחלה דעושה שליח אחר וכמבואר בפרק כל הגט ואע"ג דשליח שני מכח שליח הראשון בא ושליח דראשון הוא מדכתב מוהר"ם פאדואה בסדר הגט דאם שליח הראשון מבטל שליחות השני הרי השליחות בטל ע"ש והובא בט"ז באה"ע סי' קמ"א ועיין משנה למלך פ"ו מגירושין וא"כ היכא דמת משלח הראשון היכא נותן שליח השני אלא ודאי דשליחות לא בטל אפי' אחר מות הראשון וטעמא דמתני' הנזכר דלא יתנו לאחר מיתה היינו משום דפקע רשותי' וכאחר דמי ואכתי יש מקום עיון לפי זה דשליחות לא בטל אפי' אחר מות המשלח אלא משום דפקע רשותי' וכמ"ש דנכנס לרשות יורשין א"כ למ"ד עדיו בחתומיו זכין לו ואם נתן לאחר בין חתימה לנתינה ומטא לבסוף ליד הראשון עבז"ל למפרע וכמבואר פ"ק דמציעא (דף י"ג) וא"כ גבי עבד דזכות הוא לו לימא עבז"ל למפרע כיון דמטא לידיה לבסוף כיון דשלוחו כמותו והרי הוא כאלו הרב מסרו עכשיו לידו ואי משום דכבר פקעה רשותו ונכנס לרשות יורשין והא אפי' מכרו לאחר נמי עבז"ל למפרע כל דמטא לידי' בסוף מיהו לפי מ"ש בטור סי' מ"ה דלא אמרינן בשטר שחרור עבז"ל ניחא ועיין ש"ך סי' ת"ה שם ס"ק ל"ג. אלא דגם בשטר מתנ' משמע דלא יתנו לאחר מיתה ע"ש פ"ק דגיטין (דף ט') דפריך ותו ליכא והא איכא האומר תנו גט זה לאשתי כו' לא יתנו לאחר מית' ומשני כי קתני מלתא דליתי' בשטרות מלתא דאיתא בשטרות לא קתני דשלחו רבנן משמיה דר' אבהו כו' שכ"מ שאמר כתבו ותנו מנה לפ' ומת אין כותבין ונותנין לאחר מיתה כו' ואין שטר לאחר מיתה וכתב רש"י ז"ל ואין שטר מתנה לאחר מיתה דהא פקעה לי' רשותא דנותן ע"ש וגבי שטר מתנה נימא עבז"ל דמהני לי' אפי' פקעה רשותא דנותן בין חתימה לנתינה ואפשר דסוגיא אזלא למ"ד דלא אמרינן עבז"ל והוא פלוגתא פ"ק דמציעא (דף י"ג) בין אביי לרב אסי ע"ש: