קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן קס · סעיף ב
שיגיע חלקו למחיצת עשרה. בפ"ק דב"ב דף ו' אמר רב נחמן אמר שמואל גג הסמוך לחצר חבירו עושה לו מעקה ד' אמות אבל בין גג לגג לא ורב נחמן דידיה אמר אינו זקוק לד' אמות אבל זקוק למחיצת עשרה כו' מיתבי אם הי' חצירו למעל' מגגו של חבירו אין נזקקין לו מאי לאו אין נזקקין כלל לא אין נזקקין לד' אמות אבל נזקקין למחיצת עשרה. וכת' הרא"ש וז"ל ואם הגג נמוך מן החצר עשרה טפחים אין בעל החצר מסייע לבעל הגג כלום אבל אם אין הגג נמוך מן החצר עשרה אחר שיבנה בעל הגג עד כנגד קרקעיתו של חצר אז נותן בעל החצר לבעל הגג כמו שהי' צריך לעשות מחיצת עשרה? שלא יהי' נתפס כגנב כגון אם הי' הגג נמוך מן החצר ששה טפחים נמצא שעל שניהם מוטל להוסיף על אותו בנין ד' טפחים שלא יהיו נתפסין זע"ז כגנב הלכך נותן בעל החצר הוצאת שני טפחים לבעל הגג עכ"ל וכ"כ בטור ע"ש. ואיכא למידק כיון דבעל החצר מסייע לבעל הגג למחיצת עשרה א"כ עד עשרה אית ליה שותפות בגוה במקום ובכותל וא"כ היכא יכול להוסיף בעל הגג עד ארבעה אמות לסלק היזק ראיה דידיה דהא הרא"ש ס"ל גבי מחיצת כותל ארבע אמות דאין אחד יכול להוסיף ולהגביה ביותר לפי שממעט באויר חבירו וגם יכול למחות כשרוצה להשתמש בכותלו וכמבואר ברא"ש במתני' בכותל חצר שנפל והובא בטור סי' קנ"ח וא"כ צריך לעשות כותל ד' אמות על מקום שלו ותו ליכא נפקותא בסיוע למחיצת עשרה ואפילו אם ירצה בעל הגג לעשות כל הכותל על מקומו אלא שבעל החצר יסייע אותו למחיצת עשרה ויתן לו רשות להשתמש בכותל יוכל בעל החצר לו' אי במכר לא בעינא ואי במתנה שונא מתנות יחי' וכמ"ש בנ"י בשם הרא"ה דאפילו בא אחד לכנוס בתוך שלו ולבנות גויל או גזית חבירו מעכב משום דא"ל לא יהי' לי רשות לסמוך ואפילו את"ל יהיבנא לך רשות אי במכר לא בעינא ואי במתנה לא ניחא לי וע"ש וכיון דאצטריך להעמיד כל הכותל על מקומו למאי נ"מ הך סיוע דבעל החצר ועמ"ש בסי' קנ"ז סק"ה: ונרא' לפי מ"ש הרא"ש רפ"ק דב"ב דהא דכייפי אהדדי בגויל וגזית היינו דוקא כשמעמידין על קרקע שניהם דמצי כל חד לו' לא אוותר משלי על המקום ולבנות בנין שאינו של קיימא כמנהג המדינ' אבל אם רוצה א' לכנוס בשלו ולעשות מחיצה בהוצא ודפנא כיון שמסלק היזק ראיה דיו תדע שלא הוזכר חיוב בנין אבנים אלא היכא שחייב הבנין על שניהם כו' אבל במקום שמגיע לזה ולא לזה כמו בגג וחצר שבעל הגג לבד חייב לעשות מעקה לא הוזכר בנין אבנים וסגי בהוצא ודפנא ע"ש. וא"כ עד מחיצת עשרה דצריך בנין שניהם מחוייבים לעשות גויל וגזית דגם למחיצת עשרה צריך גויל וגזית וכן נראה מתשובת הרמב"ם שהשיב לחכמי לוניל דהא דתנן וכן בגינה קאי אגויל וגזית וסגי לה בעשרה ע"ש וא"כ עד מחיצת עשרה יעשו שניהם בשוה במקום ובכותל בגויל וגזית כמנהג המדינה וכשיגיע למעלה מעשרה יעשה בעל הגג לבדו על חלקו בגובה במחיצת עשרה דעל חלקו יכול להוסיף וכמ"ש הרמ"א סי' קנ"ז סעיף ט' ע"ש ועמ"ש בסי' קנ"ז ס"ק י"ג ואכתי צ"ע: