קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן קנח · סעיף א
בגינה ובאין לחלוק. כ' בסמ"ע וז"ל סתם כאן וסמך אמ"ש בסי' קנ"ז דשם כתב בשותפות דחצר דאם יש בו דין חלוקה אם רוצ' הא' כופה השני ואם אין בו דין חלוקה צריך שיתרצו שניהם ואם קנו על זה כופין א' לחבירו לגדור ביניהם וע"ש:
אמנם מלשון הטור משמע דבגינה דוקא היכא דיש בו דין חלוקה הוא ע"ש שכתב וז"ל שנים שהיו שותפין בגינה ובאין לחלוק אם יש בה דין חלוקה מחייבין אותו לגדור ביניהם עכ"ל ומשמע דוקא בדין חלוקה וכ"כ במשנה למלך פ"ב משכנים מדכתב הטור אם יש בה דין חלוקה משמע דאם אין בה דין חלוקה ונתרצו לחלוק יכול לומר לא נתרציתי אלא ע"מ שתבנה משלך ע"ש והיינו משום דבחצר דיש בו היזק ראיה טפי דאפי' אם המנהג שלא לגדור לא אזלינן בתריה מש"ה נמי לא מצי אמר לא נתרציתי כו' כיון דיש בה היזק ראיה כ"כ אמרינן דמסתמא נתרצ' נמי לבנות בשותפות אבל בגינה דאין בו היזק ראיה כ"כ מצי אמר לא נתרציתי אלא ע"מ שתגדור משלך והא דתנן במתני' וכן בגינה קאי אגויל וגזית ולא מיירי דומיא דרישא דמיירי באין בו חלוקה אלא גינה מיירי בדין חלוקה ומה"ט נרא' הא דסתם בש"ע וכתבו באין לחלוק דמשמע דמיירי ביש בו דין חלוקה: