קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן קנג · סעיף ב
הרי החזיק בעל הזיז עי' טור דמשמע מדבריו דבזיז הוי חזקה אפי' כשיש היזק ראיה בחצר. מדכת' בסי' קנ"ד בשם הרמב"ן דחזקת חלונות לא מיירי כשיש בהם היזק ראיה דהיזק ראיה כקוטרא וב"ה דמיא ע"ש וכאן בזיז לא הביאו משמע דס"ל דגבי זיז אין לחלק ומדברי הרמב"ן בחידושיו משמע דגבי זיז נמי צריך שלא יהי' בו היזק ראיה ע"ש ז"ל הא דתנן במתני' חלון הצורי יש לו חזקה לאו כשיש בהם היזק ראיה מיירי וכן הא דתנן הזוז עד טפח יש לו חזקה ויכול למחות בבעל החצר כשאין בו היזק ראיה עכ"ל. אמנם נרא' דברי הנ"י שהוא מחלק בין זיזין לחלונות וע"ש שכ' גבי זיזין דאפי' בחצר שיש בו היזק ראיה מיירי דגבי זוזין ליכא היזק ראיה כל כך מדאמרי' בגמ' עלה לימא בהיזק ראיה קמיפלגי ודחי דכ"ע היזק ראיה שמיה היזק ואלו בעלמא ודאי היזק ראיה שמיה היזק משמע דכאן ליכא היזק ראיה כ"כ רק כשמשמש על הזיז ולהכי מהני חזקה להיזק ראיה קטן עכ"ל וגבי חלונות כ' הנ"י דהא דתנן חלון צורי יש לו חזקה היינו דוקא בחצר שאין בו היזק ראיה דגב.י חלון קבוע הוא ויש לו היזק ראיה תדיר וכקוטרא דמיא עכ"ל וזהו נרא' דעת הטור וכמ"ש: