קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן קמח · סעיף ד
ואם החזיק בדרך. עיין בכסף משנה שפי' החזיק בדרך היינו שתפס בה בע"כ של בעל השדה וכ"כ בבדק הבית ע"ש וכ' הסמ"ע וז"ל ומשמע מדבריו דס"ל דלא קאי אלא על מאי דסמיך לי' עכ"ל והיינו דוקא בבעל המצר מתחלה ועד סוף דודאי צריך ליתן לו דרך א' אלא דהברירה בידו ליתן לו איזה שירצה ואם תפס בה אינו יכול להוציא מידו ואמרי' מאי דתפס דידי' הוא אבל היכא דאינו צריך ליתן לו כלום וכגון בארבעה דאתי מכח חד או מכח ד' או חד דאתי מכח ארבעה דא"צ ליתן לו דרך כלל ל"מ תפיסה וע"ש בסמ"ע וע' בתשובת מיימוני לס' קנין סי' י"ד שכ' דלא אמרי' מהדרנ' שטרא למרי' אלא להחזיק כגון האי דפ"ק דב"ק ודסוף פ' בתרא דכתובות בפלוגתא דאדמון ורבנן דהשתא אי אפשי בתקנת חכמים דליכא מאן דפליג ולאו מחוסר מעשה אפ"ה כ' ריב"א דלא אמרי' אלא להחזיק ולא היכא דבא להוציא מטעם זה כ"ש בנדון זה דמחוסר מעשה ולאו סברא פשוט' ע"ש בשם מוהר"ם בר' ברוך וא"כ ה"נ אם תפס בדרך תו לא מצי אידך לו' מהדרנ' שטרי' להוציא מיד התופס וא"כ בחד דאתי מכח ארבעה נמי מהני תפיסה אבל בארבעה דאתי מכח חד או מכח ד' דלא צריך לטעמא דמהדרנ' ל"מ תפיסה. אלא דבתשובת הרא"ש משמע דאפי' להוציא נמי אמרי' מהדרנ' שטרא למארי' ע"ש כלל י"ח סי' א' בראובן שמסר לשמעון שט"ח שיש לו על לוי שמסרו לו עכו"ם ובא בטענת עכו"ם ואמר מכח עכו"ם אני בא ואתדיין עמך בדיני עכו"ם וע"ש שהשיב שא"צ לדון אלא בדייני ישראל והדיינים ידונו כאלו החזיר לשטרות דאית לי' כח שהי' לעכו"ם על לוי וע"ש שהביא ראי' מס"פ בתרא דכתובות בפלוגתא דאדמון ורבנן והרי התם הוי להוציא ואפ"ה דן תורת מהדרנ' שטרא למארי' ועמ"ש בהגהת אשר"י סוף כתובות מדין תורת מהדרנ' להוציא: