קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן קכה · סעיף ב
נעשה נדר. ע' סמ"ע דבאומר אתן לעניים יש לו התר' ועכשיו שהוציא מידו שוב אין לו התר' וכ"כ הש"ך בשם הרשב"א כו' ובתומי' כתב ז"ל אבל לבי חוכך דהרשב"א קאמר בזוכ' לעני אבל הכא באומר תנו לעניים דלא הוי כזכי והרי הוא ברשות הנותן ואפשר דמצי להשאיל ומה שהביאני לידי ספק דברי טור וש"ע סי' רנ"ח דכתבו בבא ליד גזבר ומאי ארי' גזבר אלא משמע דוק' גזבר דהוי ידו כיד עניים אבל באומר תן דלא הוי כזכי אפשר דמצי לשאול עליו וצ"ע ע"ש ואין זה ספק ודאי טעמא דאתי ליד גזבר לא מהני שאל' כתבו בתשובת ר' בצלאל הובא בש"ך סי' רנ"ה דלא יהא כח הדיוט חמור מכח הקדש ע"ש א"כ ודאי בעי גזבר שיזכ' במשיכ' להקדש וזה פשוט אבל נרא' דהכא הוי תן כזכי דהא בשחרור לפי דאי לאו דעביד נייח נפשי' לא הוי משחרר הוי כזכי כמו חוב וא"כ בנדר נמי דצריך ליתן ה"ל כמו חוב ואתי החוב והתן כזכי בבת אחת ועוד נרא' לפמ"ש בש"ע סי' ט' גבי שכ"מ הולך כזכי והוא משום דדברי שכ"מ ככתובין וכמסורין אלים דיבוריה וא"כ בהקדש וצדק' דנמי אלים דיבוריה הוי כזכי וכיון דהוי כזכי תו לא מהני שאל' ודוק ועמ"ש בסק"ו: