קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן קכג · סעיף ה
שיזהר מלכתוב ז"ל הט"ז לפי' הסמ"ע דבסודר תלי' מלתא של מי יהי' הי' להפוסקים להזכיר ענין הסודר ולא הכתיב' וכ"ת דהא בהא תליא דאם הסודר של העדים דוקא כתבינן וקנינא הא ליתי' דהא בימי התלמוד הי' הקונ' נותן הסודר ואפ"ה היו כותבין ל' קנינא כדאי' פ' י"נ אלא נלענ"ד דיכולים העדים לתת סודר שלהם לכותי להקנות לו רק שלא יכתוב בלשון השטר וקנינא מיני' דהלשון מורה על שליחות שקנו בשבילו דאין שליחות לכותי אלא שיכתבו וקנה הכותי דהיינו ע"י הסודר של העדים שעל ידו קונה חוב פ' עכ"ל והגאון ח"צ כתב עליו ז"ל אמר המגיה דברי הרב שגבו ממני עכ"ל: אמנם דע לכאורה יראה דסודר שנותנין העדים אינו אלא בתורת שליחות אבל כתבנו בסי' קצ"ה סק"ט דע"כ אינו משום שליחות מדכתב בש"ע שם אין קונין בשבת ואם קנו אעפ"י שעשו עבירה קנו ואע"ג דכבר הי' מנהג בזמניהם שעדים נותנין סודר שלהם וכמ"ש בטור בשם הרא"ש וא"כ אין שליח לדבר עבירה ואפי' במידי דרבנן ולכן העליתי שמה דאין צריך שליחות אלא כיון שנותנין סודר שלהם קנה מדין עבד כנעני וכדאמרינן פ"ק דקידושין דף ח' הילך מנה ויהי' שדך מכור לפ' דקנה אותו פ' מדין עבד כנעני ובעבד כנעני אמרינן פ"ק דקידושין דאפי' בע"כ של העבד הוא משום דקבלת רבו גרמה ואע"ג דקנין אינו בע"כ מ"מ כל שהוא רוצה אינו צריך שליחות וקנה ממילא ע"י סודר של העדים וע"ש באורך וא"כ ה"נ מהני אפי' בעכו"ם כיון דאינו צריך שליחות וממילא קנה ע"י סודר של אחרים וקבלת מקנה גורם ולזה העיקר שלא לכתוב בלשון המורה שליחות אלא שיכתבו וקנה הכותי והוא קונה ע"י סודר של העדים וז"ב) (וכן משמע מדברי תוס' ישנים פ"ק דקידושין וז"ל שלא לכתוב וקנינא מיניה דקנינא מיניה משמע שהעדים שלוחים לקבל הקנין ואין שליחות כו' ומשמע דאין הקפידא רק על כתיבה שלא לכתוב בלשון שליחות ודוק: