קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן קטז · סעיף א
ואם קנאה והוקרה עיין סמ"ע וב"ח שהקשו דהא בע"ח אינו גובה אלא חצי שבח וע"ש מדבריהם מבואר דנתייקר הוי כשבח דממילא ואינו גובה אלא חצי שבח ואנחנו לא נדע איך נדון בין מוקדם למאוחר לגבות תחל' למוקדם ושמא נתייקרה אחר הלוא' וביוקר חולקין דהוי כמו שבחא וכן הא דתנן שום היתומים בערכין ע"ש ושמא עכשיו נתייקר' ומאי מהני שומא זו דהא משבח יתומים דעת כמה פוסקים דלא גבי דאין להם על מי לחזור ועיין בסי' קט"ו. ואפשר לפמ"ש בטור אה"ע סי' ל"א בשם הרמ"ה דאי קדוש במידי דלא ידעינן השתא אי הוי ש"פ בעידן קידושין מי לא אזלי' בתר השתא ואי אית בי' שוה פרוטה השתא הוי קדושי ודאי עד דמתברר בסהדי דלא הוי ש"פ בעידן קידושין ע"כ וע"ש בב"ה וא"כ ה"נ אזלינן בתר השתא עד דמתברר בסהדי דנתייקרה אמנם מדברי תוס' פ' עשר' יוחסין דף ע"ט ד"ה מי איכא למימר העמד הגוף על חזקתו משמע דלא אזלינן בתר חזקה דהשתא כלום אפי' ליכא חזקה דמעיקרא המנגדתה והדברים עתיקים ועמ"ש בספרי שב שמעתתא ש"ג פי"א ולכן נרא' לולי דבריהם דאע"ג דהרא"ש והטור סבירא להו דאפי' בשבחא דממילא אינו נוטל אלא חצי שבח היינו דוקא בשבחא דאתי על הקרקע כגון דאלים דיקלא ואסקא ארעא שרטון אבל נתייקרה כיון דגוף הקרקע נשתעבד וגוף הקרקע נתייקרה א"כ שעבודו נתייקר ודוקא באלים דיקלא לא מצי אמר ארעאי הוא דאשבח כיון דלא מהני דקל לפירות לשעבוד וכמ"ש בסי' קט"ו סק"א אבל נתייקרה א"צ דאקני כיון דזו הקרקע כבר נשתעבד: