אור ברסלב

קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר

סימן צט · סעיף ו

סעיף ה

ונתן כל אשר לו כ' הש"ך עיין בב"ח ממתנה בכולה או במקצתה ושייר שום דבר וצריך לימוד ואחר העיון למדנו דבר זה מדברי הרא"ש בתשו' כלל ע"ח סי' ג' וז"ל ויען אשר ראיתי מקצת אנשים אשר כותבין נכסיהם ואח"כ לוין מעות וכו' כמו דין זה שבא לפני ראובן נתחייב בשטר באלף זהו' לשמעון ותבעו לדין וכשרצה הדיין להוריד שמעון בנכסי ראובן בא לוי להוציא שטר שלפני כמה שנים נכתוב ששמעון זה נתן לאחד מבניו כל נכסיו ושייר לעצמו זהב אחד שירשנו מי שראוי ליורשו והאמין ע"ע את בנו כו' שטר מוחזק אחר ע"ע שנתחייב לו באלף כפולו' וכו' ובאתי לשבור מתלעות עול וכו' ולהודיע ולברר שאין במתנה זו ממש לפי שידוע וניכר באומדנא דמוכח שלא גמר בלבו להקנות אלא להבריח נכסיו מבע"ח כו' דאנן סהדי שאין לך אדם שיתן ממונו לאחרים ויחזור הוא על הפתחים כו' דכוותה אמרי' פ' האשה שנפלו ההוא אתתא דבעי דתברחינהי לנכסי ובכל דוכתי אזלינן בתר אומדנא כההוא דתנן שכ"מ שנתן כל נכסיו שייר קרקע כל שהוא מתנתו מתנה לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו קיימת ומפרש טעמא משום דאזלינן בחר אומדנא דאנן סהדי אם הוא סבור שיעמוד מחליו לא הי' נותן כל נכסיו לאחר וכו' ואע"פ שבנדון זה לא נתן כל נכסיו שהרי שייר לו זהב א' בפ' האשה שנפלו (כתובות דף ע"ט) על ההוא עובד' דמברחת שקרע ר"נ השטר מיתבי הרוצ' שתבריח נכסים מבעלה כיצד היא עושה כותבת שטר פסים לאחר דברי רשב"ג וחכ"א רצה משחק בה עד שתכתוב לו מהיום ולכשארצה טעמא דכתב' ליה הא לא"ה קנינהו לוקח אמר ר"ז לא קשיא הא בכולהו הא במקצתה אלמא במקצת קנה מקבל מתנה אומר אני דמה ששייר לעצמו זהב אחד לא הוי שיור דבעינן כדי פרנסתו דהא דמפלגינן בין בכולה בין במקצתה היינו משום דאמרינן דשטר מברחת לא קנה משום דלא שביק אינש ויהיב נכסיו לאחרינא וכששייר נכסיו לעצמו בטלה האומדנא הילכך הויא המתנה מתנה ואם לא שייר בכדי פרנסתו לא בטלה האומדנא ודמיא להא דאמרינן פרק מי שמת על מתני' דשכ"מ שנתן כל נכסיו לאחר ושייר קרקע כ"ש מתנתו קיימת וכמה כ"ש רב יהודא אמר קרקע כדי פרנסתו רב ירמיה בר רבה אמר מטלטלי כדי פרנסתו וכו' ואומד דמברחת כמו אומד דשכ"מ דלא שביק איניש נפשי' ויהיב נכסיו לאחרינא הילכך לא חשיב שיור אלא בכדי פרנסתו וע"פ שכתב רי"ף דליתא לרב יהודא מדרבא אמר ר"נ חמשה עד שיכתבו כו' נכסיהן ואלו הן כו' שכ"מ עבדו ואשתו ומברחת דשמעת מיניה דשיור מידי בכולהן הוי שיור אין נראין דבריו בזה דלא אשכחן מאן דפליג אדרב יהודה ורב ירמי' וכו' וכיון כאומד דשכ"מ הוי משום דלא יהיב אינש כל מה דאית ליה וימות ברעב האי האומדנ' לא בטל אלא א"כ שייר כדי פרנסתו וכו' ובנידון זה אפי' שייר כולהו לא הוי שהרי יתר על המתנה נתחייב לו באלף כפולות וזכה לטרוף זהב של השיור מיד בחובו עכ"ל ונמצינו למדין גם מברחת קנה בשיור וכההיא דש"מ חד אומדנא ובכמה דהוי שיעור בשכ"מ ה"נ דמברחת ולרי"ף ולרמב"ם בכל שהוא סגי ולרא"ש כדי פרנסתו בעינן אלא דהכא גבי מבריח לא שייך שיור כלל דהא הבע"ח יטלם בחובו והוא ימות ברעב. ולפ"ז נראה דאם שטר המתנה נכתב קודם שלוה מאחרי' ושייר כדי פרנסתו אז מתנתו קיימת דהא הרא"ש לא ביטל המתנ' הנ"ל שיעש' קודם שלו' מאחרים ושייר מידי אלא דכיון דכבר נתחייב באלף כפולות וזכה לטרוף את השיור אבל אם נותן שטר מתנ' קודם שלוה ונתחייב לאחרים בזה שפיר מהני ליה השיור ששייר אבל אם נכתב שטר מתנ' אחר שלו' מאחרים בזה לא מהני השיור דהא יצטרך השיור ליתן לבעל חוב ולדידיה לא שביק מידי ואם שייר בכדי החוב וגם לדידיה שביק מידי אז ודאי תבוא עליו ברכ'. ואין כאן הברח' כלל. מיהו לדעת הרי"ף והרמב"ם דס"ל דסגי בשיור כל שהוא א"כ מהני השיור אפי' אחר שנתחייב לאחרים ואי משום דיצטרך ליתן כל אשר לו לבע"ח ולא שביק לדידיה מידי דהא יצטרך ב"ד להניח לו את השיור ועוד כדי סידור מזונו ל' יום כסות י"ב חודש אמנם אנן דגרירן אחר פסק הרמ"א בסי' ר"ן דבעינן שיור כדי פרנס' וא"כ אם נתן המתנ' אחר שנתחייב לאחרים לא שביק כדי פרנסתו דהא הב"ד יתנו לבע"ח ולא שבקו ליה אלא סידור מזונו וכסות יב"ח והרי לא שייר לנפשו כדי פרנסתו כל זה מבואר מתוך דברי הרא"ש בתשו' ודו"ק ובב"ח ראיתי שכת' דאף לדעת האלפסי כיון שנתחייב לו באלף כפולות נמצא שזוכ' אף בזהב של שיור לטורפו מיד בחובו וא"כ לא הוי כאן שיור כלל ע"ש ולפי מ"ש אדרבא לדעת הרי"ף הוי שיור כיון דקי"ל מסדרין לבע"ח והרא"ש בתשו' לא כתבו אלא לשיטתו דבעינן כדי פרנסתו לא הוי שיור אפי' שייר כולהו וכמ"ש עוד ראיתי בב"ח שם שכת' דאפי' לדעת ר"ת דשטר מברחת קנה לוקח היינו דוקא בהחזי' מקבל בנכסיו אבל בכותב נכסיו לאחר בסתם ואין הנכסים זזין מתחת ידו כנדון שנשאל עליו הרא"ש אף לר"ת גוב' ממנו בע"ח ע"ש עוד שכת' דאפי' שיור גמור אם אין הנכסים זזין מתחת יד הנותן לא הוי מתנ' דתלמוד' לא איירי אלא בהחזי' המקבל בנכסים ע"ש ולא מצינו חילוק בין החזיק בנכסים אלא היכא דלא כת' בתוך השטר כתבו בשוק ומשום מתנתא טמירתא ועכשיו אפי' לא כתוב כתבו בשוק נמי כשר וכמבואר בסי' רמ"ב וגם מדברי הרא"ש לא משמע כן דא"כ למה נחית הרא"ש למחלוקת האלפסי בענין שיור כיון דבנדונו לא החזיק המקבל בנכסים לכן אין לחלק בזה:

תוכן העניינים

קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה