קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן פה · סעיף ו
אם שעבד לו מטלטלי אג"ק. ופי' הסמ"ע דהמוכר שעבד מטלטלי אג"ק ובש"ך דחה פי' זה ופי' דמיירי שהו' שעבוד מטלטלי אג"ק להמוכר וכיון שהי' שעבוד מטלטלי אג"ק להמוכר נעשה המטלטלין כקרקע ע"ש והוא נכון עפ"י שיטתו וכמ"ש בסק"ה דהכל תלוי בשיעבוד שיש לו על הלוה דאם שיעבודו אלים וחזק אז כחו שייך למלו' מכח שעבוד' דר"ן ושייך כל החוב למלו' וכמ"ש שם. אמנם אכתי א"א לפרש בדברי הש"ע כפי' הש"ך דהא בזה"ז אפי' שעבד מטלטלי אג"ק אין גובין מהלוקח משום תקנת השוק וכמבואר בסי' ס' וא"כ האידנ' אין לו כח חזק במטלטלין אפי' שיעבד מטלטלין אג"ק שלא יוכל למכרן דהא עכשיו יוכל למכרן ותו לא הוי כמו קרקע אלא כמו מטלטלין ולכן צריך לפרש כפי' הסמ"ע דהמוכר שיעבד מטלטלי אג"ק ובזה לא שייך תקנת השוק דהשעבוד על השטר ובשטר לא תיקנו כמבואר ברא"ש וטור סי' ס' אלא דקשה לפי' הסמ"ע דא"כ דאקני למה כיון דגוף השטר נשתעבד ומ"ש הסמ"ע כיון דאכתי לא אתי לידי' ע"ש אינו מובן גם בסי' קי"א כתב להיפך ע"ש ועמ"ש בס"ק ז' שם) (ולפי מ"ש הש"ך בשיטתו נראה דאם היה ללוה מלוה ע"פ ומכרו לאחר במעמד שלשתן אע"פ שגבה הלוקח קרקע ולא הי' לשני שעבוד מטלטלי אג"ק על המוכר דאינו חוזר וגובה ממנו דכיון דאינו אלא מלוה ע"פ א"כ הקרקע כמטלטלין נינהו כיון שיוכל למכרן דמלוה ע"פ אינו גובה מלקוחות ואין בו שעבודא דר"ן כמו במטלטלין אף ע"ג דהמלוה יש לו על הלוה מלוה בשטר דהא הכל תלי' בשעבוד שיש ללוה על לוה שלו וכמבואר. ווה נראה במ"ש רש"י בפ' כ"ש ובפ' מי שהיה נשוי בראובן שמכר שדה לשמעון באחריות וזקפן עליה במלו' ופירש"י שלא נתן לו שמעון דמי השדה וכתב שט"ח עליהם ע"ש ולכאור' למה כתב רש"י דמיירי בשט"ח וכי בע"פ לא הוי חוב ולפמ"ש ניחא דהא התם אמרי' עלה דמגבי לי' ארע' וחוזר וגובה מהם ומשעבוד' דר"ן ואי בע"פ לא הוי שעבוד חזק והוי כמו מטלטלי ולא שייך שעבוד' דר"ן וכיון דלא שייך שעבוד' דר"ן הו"ל כמו יתומים שקנו קרקע בחובת אביהן דבע"ח מכאן ולהבא הוא גובה ומש"ה פירש"י דמיירי בשט"ח דאז הוי בת שעבוד ושייך דר"ן ובזה נמי מיושב לישנא דזקפן עליו במלוה והתו' פ' מי שהי' נשוי דף צ"ד נתקשו בזה ע"ש ולפמ"ש דצ"ל דכתב שט"ח דאי לא הי' שט"ח ל"ה שייך דר"ן וכיון דכתב שט"ח היינו זקיפה ודוק. וארווחנא מזה ליישב קו' הט"ז שהקש' על הרמב"ם שכתב בשנים שיש להם שט"ח זה על זה ומת א' מהם והניח יתומים קטנים דהוי כמו תפס מחיים ואם גבו מטלטלין מבואר בש"ס סוף כתובות דאינו חוזר וגובה משום דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי והא כיון דהוי כמו תפס מחיים א"כ מטלטלי דיתמי נמי משעבדי והעתקנו קושיא זו בסק"ד ע"ש. ולפמ"ש ניחא דודאי כיון דזה גובה וזה גובה לא הוי תפס מחיים אלא כיון דמכח שעבוד' דר"ן כל כח הלוה שייך למלו' שלו וא"כ כבר זכה במה שתחת ידו מחיים מכח שעבודא דר"ן מיהו הני מילי בקרקע דשייך בי' שעבוד' דר"ן וזכה בו מחיים מש"ה אפי' מיתומים קטנים גובה כיון דכבר זכה מחיים ע"י שעבוד' דר"נ אבל במטלטלים דלא שייך שיעבוד' דר"ן וכמ"ש תוס' פרק כל שעה ואינו בא אלא לגבות בתורת שעבוד וכיון שמת מטלטלי דיתמי לבע"ח לא משעבדי כיון דלא זכה מחיים דאע"ג דהי' חייב לו ג"כ לא הוי תפיס' כיון דזה גובה וזה גובה אלא בקרקע דמכח דר"ן זכה בחובו ממש וה"ה לענין בינונית וזיבורית דחשיב ליה תפיסה מחיים משום דבקרקע שייך דר"נ וזכה בו מחיים ע"י שעבודא דר"ן דכל החוב שייך למלוה והוא נכון ודו"ק: